מי מפחד מפורנוגרפיה

מי מפחד מפורנוגרפיה?
או: המהות הפורנוגרפית וגבולות הארוטיקה

מעשה באב ובנו המתבגר שישבו בבית, וצפו בסרט טלוויזיה, מעשה שבשגרה. השניים נינוחים, טועמים מן החטיפים שעל השולחן ומחליפים דעות על השחקנים. לאחר כמה דקות מורגש מתח באוויר, זוג השחקנים מתעלס, מד-המתח עולה, משתררת שתיקה מביכה. האב והבן צופים במשותף בסצינת התעלסות חושפנית למדי. הבן מסמיק ונע במקומו בחוסר נוחות. האב צופה בסצינה ושותק. לפתע מפלחת את האוויר קריאתו של הבן: "איזה אבא אתה? מדוע אתה נותן לי לצפות בסצינה הזאת? מדוע אינך שולח אותי מהחדר? זוהי פורנוגרפיה!" האב מופתע מהלהט של בנו. לוחץ על השלט ומכבה את מכשיר הטלוויזיה. "אני לא מבין מדוע אתה כועס עלי, אני לא חושב שזוהי פורנוגרפיה! הזוג הזה נמצא יחד כבר זמן רב התפתחה ביניהם אהבה. הם מתעלסים בחום ובאהבה, מכבדים אחד את השני מתרחש ביניהם קשר ארוטי יפה ונעים".
מהסיטואציה הזו עולות שאלות רבות. לא בכולן נדון כאן. האב נקט עמדה, והבהיר לבנו את גבולותיו, הוא הפעיל אינטואיציה טבעית ולא נבהל מתגובת בנו. על-ידי תשובתו עזר לבנו להבחין בין ארוטיקה ופורנוגרפיה.
אנו, המבוגרים והמחנכים חייבים להגדיר לעצמנו את המושגים: "פורנוגרפיה וארוטיקה". כדי לבדוק את הגבולות, צריך לקבל כלים להבחנה. כל זאת כדי שנוכל לעזור למתבגרים, הנמצאים בשלבים של גיבוש זהותם המינית, להתמודד עם החשיפה שבה הם נתקלים בקולנוע, בטלוויזיה, בספרים.

הגדרות
הגדרות מילוליות ומילוניות:
המקור: "ארוס" במיתולוגיה היוונית = אל האהבה.
ארוטי: … של אהבה מינית.
ארוטיות: אהבה מינית, תשוקה
ארוטיקה: 1. יסוד האהבה והתשוקה המינית ביצירה ספרותית או אמנותית.
2. שירת-אהבה, שירי דודים.
פורנוגרפיה: מורכבת משתי מילים. הפרוש המילולי אומר מעט מאד.
פורנו-ביוונית נואף, ניאוף, או זנות. גרפיה- כתיבה.
הגדרה מילונית: ספרות זימה, ספרות הגודשת אירועים ותמונות מחיי המין.
(מילון אבן-שושן).
פורנוגרפי: שיש בו פורנוגרפיה. גדוש ניבולי פה ותיאורים גסים, ביחוד על רקע
מיני, המנוגדים למוסר החברתי והנימוס המקובל. (אבן-שושן)

ההגדרות המילוליות דורשות מאיתנו הסברים נוספים: מהי זימה? אלו מלים נחשבות לניבולי-פה? מתי תיאורים מילוליים הם גסים? והעיקר מהו המוסר החברתי והנימוס המקובל? מי קובע את המוסר החברתי? מהו נימוס מקובל? באילו חברות?
לא במקרה טבע מי שטבע את הביטוי: פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה.

כלי חשיבה
ההגדרות המילוניות התייחסו בעיקר לספרות. אך מה עם תמונות וקולנוע? כאשר אנו מדברים על ארוטיקה אנו מתכוונים בעיקר למסר חזותי, העוסק בגוף האדם, בעירום, בהתנהגות מינית טבעית, ובגילוי רגשות אהבה וחיבה.
כאשר מדברים על פורנוגרפיה מדברים על ביטול הרגש, יחס אינסטרומנטלי לאיברים, צפיה בחלקי גוף מוגדלים ללא פרופורציה, תנועות מצלמה החושפות איברים מוצנעים, מגדילות אותם, ומעבירות מסרים בוטים ובמידה רבה גם מביכים. הפורנוגרפיה מתבטאת באלימות ובהשפלה מינית, בעיקר כלפי נשים.
ד"ר טוביה זקהם, פסיכיאטר בבית-החולים "שלוותה", פיתח לפני מספר שנים כלי חשיבה, שהציג בפני מורים ומחנכים, יועצים ואנשי החינוך המיני.
לדעתו, ההבחנה בין ארוטיקה ופורנוגרפיה תהיה ברורה אם נקביל אותה לחוקיות של החשיבה האנושית.
החשיבה האנושית מורכבת משתי רמות:
חשיבה פרימרית- ראשונית, תהליך חשיבה שמתרחש, באופן רגיל ופיזיולוגי בתקופת הילדות ובחלום. בחשיבה הזו אין ממדים של זמן ומרחב, אין איסורים, אין גבולות הגיוניים. כאשר הילד גדל הוא רוכש לאט לאט את החשיבה הסקונדרית – השיניונית. הוא מתחיל להפנים את משמעות המושג "לא", ולומד לעשות סדר בעולמו, מה כן ומה לא, מה מותר ומה אסור. מתפתחת החשיבה השיפוטית, הוא רוכש את מגבלות הזמן והמקום, ולומד היכן עוברים הגבולות.
רוב האנשים המבוגרים חושבים חשיבה סקונדרית, יש להם גבולות, הם מבינים מה מותר ומה אסור, מבינים את מגבלות הזמן והמרחב. אנשים שאינם מפתחים חשיבה כזו, או שמאבדים אותה במהלך חייהם הם חולי הנפש.
הפורנוגרפיה מדברת בשפה הפרימרית. אין לה חוקים של מותר ואסור. אין הגבלה לגבי המושגים הקובעים נורמות במיניות אדם: מי עושה מה, למי? אין הגבלה לגבי הנסיבות שבהן מתרחשים הדברים. אין עניין של הסכמה או אי הסכמה לנעשה. אין דו-שיח. חסרים מרכיבים רגשיים, למעשה יש מצב של ביטול הרגש. בסרט הפורנוגרפי יש תמיד קורבן, בדרך-כלל אישה.

השפעת הצפייה בפורנוגרפיה על נוער מתבגר
על פי גישתו של ד"ר טוביה זקהם: המתבגרים נמצאים בתהליך גיבוש הזהות המינית והרגשית. רפרטואר הרגשות שלהם איננו מגוון. הם נעים בין הקצוות: שחור – לבן, שמח – עצוב. התנועה בתוך הרגש היא קטנה. יש קושי במעברים מסוג רגש אחד לאחר. האינפורמציה של המתבגרים על חיי המין מגיעה ממקורות שונים, מתוך קריאה, שיחות עם חברים, סרטי קולנוע ועוד. הצפייה בסרטים פורנוגרפיים עלולה להקנות לצעירים מושגים מוטעים על חיי האהבה. קריקטורה של חיי האהבה. הם עלולים לתפוס את הקריקטורה כמקור, משום שהם עדיין לא מכירים את המקור, מתוך ניסיון אישי.
האדם מטבעו לא נולד לנהוג באלימות מינית, הוא אינו לומד מתוך חיי היום-יום להתייחס לזולתו התנהגות טכנית וגסה. לעתים מתוך חוסר ידע או מחוסר במקורות מידע מהימנים הוא מגיע לחומר פורנוגרפי ויש חשש שהוא יחקה את ההתנהגויות שבהן צפה.
החומר הפורנוגרפי במהותו נועד לקהל המבוגרים. מבוגרים המקיימים יחסי-מין במשך שנים רבות נזקקים לגורמים חיצוניים שיעשירו את חיי המין שלהם, ויעזרו להם לגוון את חייהם. חומר זה לא נועד לצעירים שלא קיימו יחסי-מין.
החשיפה של צעירים ל"סרטים כחולים" יכולה ליצור בעיות שונות:
1)בשלב גיבוש המיניות יכולים הצעירים לקלוט מסרים בעייתיים היכולים להצטייר בעיניהם כמטרה נכספת. ייתכן והם ירצו להגשים שאיפות בלתי ניתנות להשגה עקב מסרים מסולפים שקיבלו בצפייה בחומר פורנוגרפי.
2) במקרים רבים הפורנוגרפיה מביאה מסר קשה של שילוב בין אלימות ומין.
3) נשים מוצגות כאובייקטים מיניים, כחפצים. לעתים גם איבריו של הגבר מוצגים בניתוק מראשו ומגופו. מסר אינסטרומנטלי קשה הבולם חיי רגש.
4)החומר הפורנוגרפי מציג מידע שגוי אודות המיניות. לא מתקיים קשר רגשי. הראש והלב שהם המנוע לקשר המיני אינם מחוברים לפעילות. המגע העדין, היחס האנושי, המילים המלטפות, המשפטים החמים והאוהבים – לכל אלה אין מקום בפורנוגרפיה.

גבולות וחסמים חברתיים – בין ארוטיקה לפורנוגרפיה
מי מחליט מהי פורנוגרפיה? האם מוצדק לפסול סרט המציג סצינות ארוטיות?
היכן עומדים הגבולות המדויקים בין הארוטיקה לפורנוגרפיה?
הנורמות החברתיות הן שקובעות את הגבולות. במשך השנים חלה תזוזה ביכולת של הציבור לספוג חומר ארוטי. מה שנחשב פעם לפורנוגרפיה נראה היום כדבר ארוטי רך. מה שהוערך פעם כ"פורנוגרפיה קשה" נחשב כיום בדרוג סרטי הכבלים כ"פורנוגרפיה רכה" המשודרת בשעות הלילה המאוחרות בהנחה שהילדים והנוער אינם צופים בשעות הללו.
אם נחזור לספרו של ברטראנד ראסל: "הנישואין והמוסר" שנכתב בשנת 1929,
נגלה שם משפטים שיהיו רלבנטיים גם לימינו. הוא מתאר מצב שבו בית משפט צריך היה להכריע לגבי ספרים, ולקבוע אם הם פורנוגרפיים. לעתים היה שופט מחליט שספר העוסק במחקר בתחום המיניות הוא פורנוגרפי, ויש בו חומר הפוגע במוסר החברתי. לפי השיטה הזו היינו צריכים לפסול ספרות עצומה המתנוססת כיום בגאון על מדפי הספרים ואיש אינו חושב שהיא פורנוגרפית.
כבר בשנה מוקדמת זו קבע ראסל שאין מקום לשום חוק שיפסול ספרות מקצועית בענייני מין. בעניין הצנזורה הוא כותב: " יש עוד נימוק נגד הצנזורה, והוא זה שגם הפורנוגרפיה הגלויה תזיק פחות אם תהיה אמיתית ולא ביישנית, מאשר הנזק שתגרום ע"י הסוד וההעלמה."
לדבריו, כל מה שסודי ונעלם מושך יותר ומסקרן וכל מה שאינו מסתתר מאחורי
צווים והוראות מזיק יותר
בהמשך הוא מוסיף: "אילו הייתה קיימת אופנה בינינו להתהלך ערומים היה חדל זה לעורר בנו גירוי מיני. ואז היו מוכרחות הנשים כנהוג בשבטים פראיים ידועים להתלבש מלבושים ידועים כאמצעי למשיכה ולגירוי מיניים."
ועוד: "כתשע עשיריות מכוח המשיכה של הפורנוגרפיה הוסב על ידי רגשות המין 'הבלתי הגונים' שמטיפי המוסר משרישים בלב הנוער. והעשירית הנותרת היא פיזיולוגית, ותישאר בתוקפה באיזו צורה שהיא בצד איזה חוק שהוא."
בשנים האחרונות מתרחשת תזוזה בגבולות הארוטיקה המוצגת בסרטי קולנוע רגילים המוקרנים על המסך הגדול. בשנים האחרונות מוצג בקולנוע חומר ארוטי, שלפני עשרים שנה היה נחשב פורנוגרפי. מדובר בסרטים כמו: "הדוור מצלצל פעמיים", "תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים", "המאהב", "אינסטינקט בסיסי", ולבסוף "אימפריה של חושים" (שהותר להקרנה רק לאחרונה בצו בית-משפט לאחר שנים של איסור).
"הקלטת הלוהטת"
בשנת 1992 הגיעה לישראל, תורגמה לעברית, ויצאה לאור קלטת הדרכה בשם "המדריך לאוהבים". את הרעיון הגה ד"ר אנדרו סטינווי פסיכו-סקסולוג אנגלי שכתב כ30- ספרים בנושאי מין. בקלטת זו מודגמות סצינות מין אמיתיות ע"י מספר זוגות שהתנדבו לעניין. זוהי קלטת הדרכה לצעירים המקיימים יחסי-מין ורוצים ללמוד כיצד לשפר את חייהם המיניים.
בראיון שנערך עמו באותה תקופה התייחס ד"ר סטינווי לצעירים:
"במאה העשרים לא לומדים על מין בצורה ישירה, כמו שלומדים כל דבר אחר. אם ילד רוצה ללמוד להכין חביתה, אמא שלו מראה לו. לעומת זאת, מאד לא מומלץ להכניס ילדים לחדר-השינה שיסתכלו. זה לא מקובל. כך שבסיכומו של עניין, כל אחד צריך לבחור לו את מקור המידע הרצוי לו : ניסיון אישי, ספרים, סרטים. בשביל זה קיימת הקלטת."
כאשר הובאה הקלטת לישראל היא עוררה רעש גדול, כמו כל דבר חדש ופורץ דרך בתחום המיניות. התעורר ויכוח לגבי קהל המטרה של הקלטת.
אין ספק שהקלטת לא נועדה לצפייה משותפת של תלמידים, עם מורה או בלי מורה. הקלטת מיועדת למבוגרים המקיימים קשר קבוע, או נשואים, הרוצים ללמוד איך לשפר את הזוגיות שלהם.

מה לעשות?
הנוער חשוף לחומר ארוטי, וגם לחומר פורנוגרפי בספרות, בקולנוע, בערוצי הטלוויזיה הרבים והשונים. התעלמות מוחלטת לא תועיל. עלינו מחנכים מוטלת החובה לחנך גם בתחום זה, כמו בכל התחומים האחרים.
ברצוני לצטט חלק מדברי הסיכום והמסקנות שהביא תלמידי אלון אפלבוים, בסיום לימודיו בתיכון, בעבודת-גמר שנכתבה בשנת 1992, העבודה עסקה בנושא: "משחקי מחשב פורנוגרפיים – האם יש מקום לדאגה?"
וכה כתב אלון בעבודתו : "נוער שמשתמש בפורנוגרפיה זו עובדה מוגמרת שלא ניתן להילחם בה. יתירה מזאת, יש להניח שבמשך הזמן, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפורנוגרפיה תהיה יותר ויותר זמינה. וידאו, טלוויזיה בכבלים ומחשבים, יאפשרו לבני נוער לצפות ולשחק בפורנוגרפיה בצורה חופשית ובלתי מוגבלת.
לכן הפתרון היחיד הבא בחשבון הוא ניטרול ההשפעות המזיקות שעלולות להיגרם עקב המסרים המוטעים של הפורנוגרפיה. זאת, כאמור, ע"י חשיפת כל הקלפים בפני הצעירים החל מהגיל בו הם מתחילים להתעניין להיחשף לנושא, כלומר החל מגיל 12 – 13. רק גישה ישירה כזאת שתתייחס לילדים כאל בוגרים תאפשר לנטרל ולבטל את ההשפעות השליליות של הפורנוגרפיה.
מאותו רגע נוכל להתייחס לפורנוגרפיה ה"רגילה" כמו גם לפורנוגרפיה הממוחשבת בלי חשש, כאל פנטזיה פרטית של במאי או יוצר, ממש כשם שאנו מתייחסים לסרט אימה או מדע בדיוני שמורכב ומבוסס על עיוות וסילוף של המציאות. אני מאמין שבסופו של דבר השכל הישר ינצח והשאלה: "האם יש מקום לדאגה?" תהיה מיותר וחסרת משמעות."

בספרי זה מצויות כמה תשובות לשאלה: כיצד מנטרלים השפעות מזיקות?
ובכל זאת אתייחס לעניין מנקודת ראות חינוכית, ואומר כי מוטל על המחנכים להתייחס לנושא הפורנוגרפיה בגלוי. להסביר למתבגרים את הנזק הגדול שיכול להיגרם להם, כתוצאה מצפייה בחומרים קשים, לפני ההתנסות בקשר מיני יפה, עדין, המלווה ברגשות ובהתרגשות הבאים מן הלב ומן הבטן, ולא רק מן הפיזיולוגיה. המחנכים יכולים לעזור לצעירים לבנות רפרטואר רגשות מגוון, להעשיר את חיי הרגש. ללמד את הצעירים להשתמש בלכסיקון מיני מגוון ורחב ולא רק בבדיחות. להורות להם כיצד לשפר את התקשורת ביניהם בתחומי המיניות. כל אלה מול הרווחים המועטים שאולי ירוויחו כתוצאה מן המציצנות הפורנוגרפית, שדי ברור שהיא מזיקה, בעיקר לצעירים שעדיין לא התנסו במין. הצעירים הללו נמצאים בשלב של גיבוש הזהות המינית, התנסות ראשונית, חוויות מרעישות של גילויים חדשים. הצפייה בפורנוגרפיה לא תועיל. ואת זאת כדאי להסביר לצעירים.
העיסוק בסרטי הקולנוע, מובא בחלקו השני של הספר, מציע אלטרנטיבה טובה למורים ולמחנכים, להביא בפני התלמידים אופציות שונות: מה כדאי להם לראות ולעשות בנוגע לחיי האהבה שלהם. וממה כדאי להם להימנע, בעודם צעירים, כדי למנוע השפעות מזיקות.

מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם

העולם שייך לצעירים

האינטרנט והטכנולוגיה של שנות האלפיים.
העולם שייך לצעירים

כותרת ראשית: "אמריקה און ליין רוכשת את מירביליס ב287- מליון דולר".
כותרת משנה: " מייסדי החברה – אריק ורדי, יאיר גולפינגר וספי ויגיסר, כולם בשנות העשרים לחייהם – יקבלו כל אחד 60 מליון דולר. פיתחו את תוכנת ה-ICQ שהפכה ללהיט בקרב משתמשי האינטרנט.
מאחורי הסיפור הזה מסתתר הכיוון שאליו צועד העולם המערבי. מן הדינמיקה של החברה הזו אפשר ללמוד על יחסי הורים ילדים, על כלכלה ועל שינויי הסטאטוס של צעירים ומבוגרים. הצעירים נחשפים למידע בגיל צעיר ביותר, הם פורצים דרך לעמדות בכירות בעולם המחשבים, האינטרנט והכלכלה. המבוגרים, שלא השתלבו בעולם החדש, מאבדים את עמדות השליטה והסמכות, בגלל פערי ידע משמעותיים.
אריק ורדי, בן 28, מכהן כמנכ"ל החברה, אביו יוסי ורדי הוא יו"ר החברה, הוא יועץ כלכלי בתחום ההיי-טק, והיה המשקיע הראשון בחברה שהוקמה לפני כשנה וחצי. מייסדי החברה, שנמצאים באמצע שנות העשרים לחייהם הכירו זה את זה בחברת מולטימדיה שבה עבדו. הם עזבו את החברה באותו זמן בערך. את זמנם בילו במשחקי פינג פונג. יום אחד נפלה ההחלטה להקים ולפתח משהו משלהם. מאחר ולזכותם עמדו שעות אינטרנט רבות, הם זיהו את הפוטנציאל העצום הטמון ברשת זו. בשיחותיהם העלו מספר רעיונות בתחום זה, ולאחר שפיתחו כמה מהרעיונות בכיוונים שונים, בחרו ברעיון ה-ICQ. התוכנה מאפשרת לכל משתמש לדעת, בכל רגע נתון, מי מחבריו (כפי שהוגדרו על ידו בעבר, שגם הם לקוחות של התוכנה) מחובר לרשת.

סיפור אחר מתגלגל בימים האחרונים בעיתונות אודות נער צעיר מהם בהרבה, בן שלוש-עשרה, שהמציא תוכנה בשם "ווילונות". תוכנה זו מאפשרת ליצור במחשב מחיצה, שתפריד בין התוכנות לילדים ובין התוכנות למבוגרים. ילד שיהיה מעוניין להשתמש בתוכנות המיועדות לו יוכל לפתוח רק את החלק שלו, ולא יוכל להגיע אל החלק האחר במחשב. תוכנה זו נמכרה לחברה המפיצה את התוכנות. הנער הקים יחד עם הוריו חברה פרטית וזוכה כבר בגילו הצעיר בתמלוגים נאים על התוכנה. לחברה קרא הנער: "בילי סופט" עם קריצה קטנה לביל גייטס הגדול.

אנו עדים לשינוי גדול המתרחש ב"עולם הילדות", ילדים רבים החשופים לידע רב ויודעים לנצלו פורצים דרך לעולם המבוגרים. בגלל מגבלות החוק, אשר אינו מאפשר לנערים, להקים חברה הם נזקקים לשם כך לסיועם של מבוגרים. ושמא אין החברה שלנו בשלה עדיין לראות את הילדים כמבוגרים קטנים.
ושוב נשאלות השאלות, אותן העליתי בפרקים קודמים:
- האם העובדה שהילדים נחשפים לידע רב מעניקה להם כוח?
- האם עקב חשיפתם של הילדים לידע רב, ושליטתם באמצעים
הטכנולוגיים החדשים, נפגעת סמכותם של המבוגרים כלפיהם?
- האם העובדה שילדים רבים נמצאים צעד אחד לפני הוריהם ברכישת
ידע במחשבים ובטכנולוגיה, וההורים נשארים מאחור, פוגעת ביכולת השליטה של ההורים על ילדיהם?
נראה שאין מנוס אלא להשלים עם המציאות, המחשבים הם עובדה מוגמרת, זהו עולם מלא שהמבוגרים יכולים ורשאים להסתגל אליו או לוותר עליו. אך הצעירים, הם אינם יכולים להרשות לעצמם להתחמק מן המציאות הנערכת לקראת עולם עתידי שבו יהיה למחשבים תפקיד מרכזי וכי עליהם ללמוד את השימוש בהם.
רשת האינטרנט הולכת וכובשת לה מהלכים גם בישראל. אחוז המשתמשים באינטרנט אינו גבוה עדיין , וכרגע רב מספרם של גברים המשתמשים ברשת האינטרנט מאשר מספרם של הנשים, אך אין ספק שנפח השימוש באינטרנט ילך ויתפח מדי שנה.
רשת האינטרנט במהותה היא רשת פתוחה ולא מצונזרת. ולכן, מדי פעם מתעוררים גורמים ממלכתיים שונים בארה"ב וגם בישראל ומצהירים על צורך דחוף באכיפתם של חוקי אתיקה באינטרנט, או בצורך בצנזורה על תחומים מסוימים, כמו טרור, פורנוגרפיה קשה, סמים ורצח. על אף כוונות אלה לא נראים באופק מי שיחליטו על הנהגת צנזורה באינטרנט.
כיצד, למשל, יפקחו ההורים על צריכת ילדיהם ברשת, אם הם עצמם אינם גולשים באינטרנט. עומדות בפני ההורים שתי אפשרויות: הראשונה - לאפשר לילדיהם לגלוש ברשת האינטרנט באופן חופשי, ולחנך אותם לצריכה נבונה ונכונה של שירותים שיש ברשת, ללמוד כיצד לבחור נכון, וכיצד להימנע מבחירה העלולה להזיק להם. אפשרות אחרת: למנוע מהילדים משאבים כלכליים, ועל-ידי כך למנוע מהם שימוש מושכל ברשת, שיאפשר להם להתאקלם בעולם המחשבים והאינטרנט, מגיל צעיר, וגם למנוע מהם את עצם האפשרות להיחשף לתופעות מזיקות ברשת.
נראה שהורים רבים יוותרו על האפשרות השנייה. אם כך, נותרה להם דרך אחת והיא לאפשר גלישה ברשת, ובו בזמן גם לחנך לצריכה ולבחירה נבונה.
בדו"ח שהוגש על-ידי הוועדה לתקשוב ומידע בכנסת בראשותה של פרופ' נאווה בן-צבי, מופיעים כמה רעיונות שכדאי לשנן ולזכור לקראת המאה ה21-.
בפרק תקציר:
"צוות חינוך של וועדת הכנסת לתקשוב ומידע גורס כי חיוני לנצל את טכנולוגיות המידע במערכת החינוכית של מדינת ישראל כדי לחנך וללמד את אזרחי המחר לתפקד בעולם המשתנה וכדי לעמוד בתחרות של החברה האנושית בשנות האלפיים. הלימוד המתמיד באמצעות טכנולוגיות המידע ישפר את ההון האנושי שלנו כדי להמשיך לקיים את הדמוקרטיה שלנו, לשמור על יכולת התחרות שלנו בשווקי הייצור והעבודה וכדי לסייע להתפתחות העצמית".
בפרק "החזון":
"למידה באמצעות התקשוב היא למידה לניצול רב-ערוצי של מידע, לאיסופו ולעיבוד. השימוש בתקשוב מסייע לפיתוח לומד אוטונומי, בעל מוטיבציה עצמית ומסייע בפיתוח כשרים קוגניטיביים, מיומנויות למידה ודימוי עצמי גבוה.
בפרק "המטרות":
טכנולוגיות המידע והתקשוב ישנו את תפקיד המורה ויחייבו שינו בדרכי ההכשרה וההשתלמות של עובדי ההוראה. על המורה ליצור גירויים ללמידה להנחות ולהיות מורה דרך.
בכל פגישה עם מדיה חדשה נוצרת 'בהלה' מסוימת בקרב הורים ומורים, וכל מי שאמור לחנך את הצעירים להתמודד עם העולם החדש.
מה מפחיד באינטרנט?
1אין גבולות, הכל פתוח: כולל פורנוגרפיה.
2לא ניתן לאכוף את ההגבלות, הבנויות על יושרו של המשתמש.
חומר פורנוגרפי מסומן ב-XXX , וכתובות הגבלות, כמו:
"You must be legal age to continue"
"Enter here if you are 18 or older "
1מרבית הצעירים שולטים בחומר, ומרבית המבוגרים לא מתחברים לרשת
ולחומר עצמו.
2במסווה האנונימיות יכולים אנשים להפעיל רעיונות לא סבירים ברשת.
ובכל זאת…….
3חצי נחמה: עבור רוב החומר הפורנוגרפי צריך לשלם, ודי מסובך להגיע אליו.
4 לאנונימיות יש גם יתרונות רבים ביכולת לתקשר עם אנשים, לפרוק כעסים.
5 ברשת האינטרנט אפשר למצוא מידע חשוב ומעניין ביותר. לאחר עיסוק קצר בתחומים שונים, כולל חיפוש אתרי sex, מרבית האנשים מאבדים עניין בעיסוק בעניינים שוליים.
אסתר דייסון, בספרה "מהדורה 2.0 – תכנית מיתאר לחיים בעידן הדיגיטלי" מתייחסת לעניין החוקיות שבפרסומים פורנוגרפיים:
"יש הבדל בין פשע המבוצע באמצעות הרשת ובין ראיה לפשע שבוצע בחיים האמיתיים. במקרה הראשון מדובר בדרך כלל באיזה סוג של "פשע מידע" –
לדוגמה, פרסום של חומר שיש עליו זכויות יוצרים. בארצות רבות, פרסום של חומרים מסויימים – כמו פורנוגרפיה, נאומי שטנה והסתה, פרסומים המתקיפים את הממשל וגם הוצאת דיבה והשמצה – מוגדרים כפשע.
פורנוגרפיה שמעורבים בה ילדים אמיתיים אינה חוקית, אפילו אם מישהו מפיץ את זה ואין לו שום קשר לילדים המצולמים. אחת הבעיות עם אותם פשעי אינטרנט היא הקושי להחליט את חוקיה של איזו מדינה עלינו לאכוף, של המדינה שבה פורסם החומר או של המדינה שממנה הוא התקבל."

אחת הבעיות המרכזיות העומדות היום על הפרק במדינות הדמוקרטיות, היא גיבוש קודקס חוקים שישמור על חופש הביטוי של האזרחים, אך גם יגן על האזרחים מפני שרלטניות ופשעים.
כיוון שהמדיה שבה אנו דנים היא מדיה חדשה, נמצאים עדיין כללי האתיקה, המוסר והחוק שלה בתהליכי גיבוש.
יתרונותיה של רשת האינטרנט גוברים על החסרונות, ומכיוון שהעולם הפך ל"כפר קטן מאד", יצטרך ה"כפר הקטן - הגדול" הזה לפתור גם את הבעיות האתיות והחוקיות החדשות העומדות בפניו.
ועד אז, הרשת היא המקום היחידי שבו אתר הבית הלבן, אתר הכנסת ואתרי משרדי הממשלה יימצאו בכפיפה אחת עם פורנוגרפיה וניצול.
יש אומרים: "כמו בעיר גדולה, באחריותך לבחור איפה להסתובב".

כמו בעיר הגדולה באחריותך לבחור איפה אתה מסתובב.

רשימת מקורות

רשימת מקורות (ביבליוגרפיה)

1. אהרונובה מ. ד"ר, ההיגיינה של האשה, הוצאת עם עובד, תשט"ו.
2. אב.מטמון,ד"ר מד. חיי המין של האדם, המכון להגיינה ולמדעי המין1953.
3. אברמסון ז. ולויאב רותי, מין זה לא רק sex, הוצאת כנרת 1986.
4. אברהמי –עינת,י. היא והוא בכיתה, הוצאת מודן, 1989.
5. ארנסט-הלזהר,ד. גבר ואשה, הוצאת אור, ירושלים, תרצ"ה 1935.
6. בלוך, א. על בנים ועל בנות, הוצאת אדר, 1983.
7. בנצור,נ. להופיע טוב- לפני קהל ומול כלי התקשורת, זמורה ביתן 1993.
8. בנצור,נ. עניין של תדמית-המסרים הבלתי מילוליים בתקשורת הבין אישית, זמורה ביתן 1987.
9. ברונר,ג.,ליבנה,ח. מין גיל כזה, הוצאת אלפא/זמורה ביתן, 1990.
10. ברונר,ג.,ליבנה,ח. כל אחד עובר את זה,הוצאת אלפא/זמורה ביתן 1992.
11. גוטפרב ש.-עורכת, איש ואישה שזכו – חיי המשפחה היהודית מהיבט רפואי ופסיכולוגי, בהוצאת המרכז הארצי לטהרת המשפחה בישראל.
12. גודוין,ג'. מחיר הכבוד, ספרית מעריב 1995.
13.גורדון, ס. אהבה זה לא הכל, רות סירקיס מוציאים לאור בע"מ, 1996.
14.גיליגן, ק. בקול שונה – התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה,ספרית הפועלים 1995.
15.גרנות,צ. הכל התחיל בנשיקה, הוצאת קרני 1973.
16.וונדרר,ז.ד"ר, קאבוט ט. השתחררות, הוצאת ביתן, ת"א 1994.
17.ורניק, א. מין בראש פתוח- נושאים בחוויה המינית, הוצאת כתר1987.
18.זהר,צ. ,גולן,ש. החינוך המיני, הוצאת הקבוץ הארצי 1941.
19.זידמן,מ.ד"ר, אויבי הנוער-מחלות המין…הוצאת מ.ניומן תש"י 1950.
20.זיו,א. התבגרות, הוצאת מסדה, 1984.
21.זיו, א.-עורך, הגיל הלא רגיל, הוצאת פפירוס 1984.
22.חיגר, ע. חינוך מיני לנוער, הוצאת צ'ריקובר ת"א תשל"א.
23.טהר-לב,י. הנשיקה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד,1979.
24.טהר-לב,י. הנשיקה השניה, הוצאה מוכרת 1985.
25.לב-ארי,ר.,יאירי,ד. אסור להרים ידיים! הוצאת קשת 1996.
26.לנצט,מ. מאחורי עלה התאנה, הוצאת מסדה, 1971.
27.מיד, מ. התבגרות בסמואה הוצאת אח, חיפה, 1978 .
28.מייל,פ. איך תהיה הפעם הראשונה, הוצאת מסדה 1979.
29.מלאך-פיינס,א. צילה של האהבה-קנאה רומנטית, צ'ריקובר, 1992.
30.מסטרס,ו. גונסון,ו. קולודני,ר. מין ואהבה, הוצאת זמורה ביתן 1987.
31.נורמן,י. כיצד אספר לבני…(שיחה בשאלת המין) תרפ"ז, חודש 1988.
32.נרדי,ח. מים גנובים – על גברים ובגידות,הוצאת מודן 1996.
33.נרדי,ח., נרדי,ר. גברים בשינוי – בדרך לגבריות חדשה,מודן,1992.
34.פוסטמן, נ. אובדן הילדות, ספריית פועלים 1986.
35.פורל אבגוסט, השאלה המינית, הוצאת מצפה תרצ"א 1931.
36.פופובסקי,מ. הוא והיא והמשטר הסובייטי-סקס בברית המועצות,
הוצאת עידנים, ידיעות אחרונות 1987.
37.פזי,י., סרנה,י., רון, מ. התבגרות ונעורים – מפגשים קבוצתיים
ופעילויות לבני נוער, הוצאת "אח", 1988.
38.פנברטון,ל. לא החסידה!, הוצאת אחיאסף.
39.פרידמן, א.,שריפט,ר., יזרעאלי,ד. נשים במלכוד,הק.המאוחד,1982.
40.סגל,ז. סוד הנעורים-מדריך לגיל ההתבגרות, הוצאת מעריב 1968.
41.קומפורט,א. ד"ר, חדוות המין, הוצאת סדן,1997.
42.קומפורט,א. ד"ר, עוד חדווה, מודן-הוצאה לאור,ת"א, 1984.
43.קל, א. איזה מין אנחנו, הוצאת לוין אפשטיין/מודן, 1978.
44.קלר הלגה, לדעת לצפות, הוצאת מעלות,1995.
45.רוסל ברטרנד, הנישואין והמוסר, הוצאת מצפה, תר"ץ 1930.
46.רזיאל-ויזלטיר,ו. אהבה, הוצאת משרד החינוך והתרבות,1980.
47.שלח,ע. לקסיקון קולנוע, הוצאת הקבוץ המאוחד, 1990.
48.שניצר,מ. הקולנוע הישראלי, הוצאת כנרת, 1994.
49.שריר,ד. זה לא סוד, הוצאת רות סירקיס, 1987.
50.שריר,ד. איילת מקבלת, הוצאת רות סירקיס 1990.
51.שריר,ד. באיזה גיל זה מתחיל?, הוצאת רות סירקיס, 1990.
52.שריר,ד. מותר לשאול הכל, הוצאת רות סירקיס, 1991.

מדריך לצפיה בסרטים

מדריך לצפייה בסרטים

מ ב ו א
החינוך המיני בבית-הספר הוא נושא חשוב. רצוי, כמובן, לחנך גם בתחום זה באופן טבעי ורגיל, אך המציאות היא שמורים ותלמידים עדיין נתקלים בקושי לקיים שיחה גלויה בנושאים הקשורים למיניות. חשוב להגיע להידברות בנושאים אלה כדי להפיג חששות, להביא לשינוי עמדות, לפתח מודעות לרגשות הזולת. יש חשיבות רבה לכל כלי עזר שיש בו כדי לסייע למחנך ולתלמידיו להגיע לתקשורת פתוחה ברמה השכלית וברמה הרגשית.
סרט עלילתי יכול לשמש ככלי עזר כזה. המדיום הקולנועי פועל באינטנסיביות רבה ומביא למעורבות רגשית ולהזדהות עם הגיבורים ועם ההתרחשות הקולנועית. כדאי לערוך את הצפייה בחדר-צפייה בבית-הספר, בתנאי צפייה נוחים. התלמידים הצופים בטלוויזיה במשך שעות רבות, ורואים גם סרטי קולנוע מבינים את שפת הקולנוע, וקולטים במהירות רבה גם מסרים סמויים המועברים אליהם בשפת הקולנוע.

מ ט ר ו ת
1) הסרטים יזמנו למחנכים ולתלמידים עיסוק בבעיות רלוונטיות – אישיות,
חברתיות וערכיות, כגון: יחסים בין המינים, יחסי גומלין בין היחיד לחברה
ולקבוצה, התמודדות עם לבטי גיל ההתבגרות ועוד.
2) סרט עלילתי הוא מדיום היכול להוות נושא משותף לכל תלמידי הכתה. המנחה יאפשר לתלמידים לבטא עמדות ורגשות שעלו בו בעקבות הצפייה בסרט. (אין תשובה אחת נכונה ואין פתרון אחד נכון).
3) העיסוק בסרטים מורכב מפעילויות שונות ומגוונות המאפשרות לתלמידים
לחשוב, לבטא את עצמם, להקשיב לחבריהם, ולהתייחס לדברי החברים,
תוך מתן כבוד הדדי באווירה פתוחה ונינוחה.
4) צפייה מודרכת מסבה את תשומת-לבו של הצופה לנושאים ולנקודות
התייחסות ספציפיות. היא מפתחת דמיון, יצירתיות ואסתטיקה, ומטפחת
הרגלי צפייה חדשים המבוססים על שיפוט, אמפטיה וביקורת.

הערות מתודיות:
- רצוי שבדיונים ובפעילויות ישמש המורה כמנחה, וישתדל להימנע
מהבעת דעותיו האישיות. הדיונים יונחו על-ידי המורה או על-ידי
אחד התלמידים.
- בספר מתוארים 9 סרטים העוסקים בנושאים שונים בתחום המיניות.
כל סרט מלווה בהצעה לכמה פעילויות. אין אפשרות וגם אין צורך
לעסוק בכולן. המורה יבחר בפעילות אחת מתוך ההצעות - לפני
הצפייה, בזמן הצפייה, או אחרי הצפייה.
- לעתים יראה המורה חשיבות להתעכב על נושא מסוים באמצעות סרט,
ולא יספיק הזמן לצפות בסרט באורך מלא. במקרה כזה יבחר המורה
קטע המשרת את מטרתו ויביא לכיתה אותו בלבד. יש להקדים ולתת
לתלמידים רקע, וכן להשלים את החסר.
- בשעת הצפייה אפשר לעצור את הסרט פעם אחת או פעמיים כדי
ליצור מתח, או כדי להבהיר נקודה מסוימת. רצוי מאוד לא לקטוע את
הקרנת הסרט פעמים רבות מדי כדי לא לפגוע ברצף העלילתי.

הערות:
· את רוב הסרטים ניתן להשיג בספריות ההשאלה לסרטים.
· הסרט "ג'ני וג'ני" הוקרן בטלוויזיה, וניתן להשיגו בספריית "האוזן השלישית" בתל-אביב.
· סרטה של נילי טל, הוקרן בערוץ המדע בכבלים.

הלגונה הכחולה

הלגונה הכחולה

The Blue Lagoonשחקנים: ברוק שילדס, כריסטופר אטקינס
אורך הסרט:105 דקות
אוכלוסית יעד: ו' -ט'

הנושאים העיקריים בסרט:
גדילה, שינויים גופניים, מעבר מילדות לבגרות

תוכן הסרט
שני ילדים שטים בספינה לסן-פרנציסקו. בספינה נמצאים אביו של הילד ומלחים אחדים. אמו של הילד נפטרה. הילדה היא כנראה קרובת-משפחה. בלב-ים פורצת אש בספינה . הספינה טובעת, ושני הילדים ואחד המלחים ניצלים. הם מגיעים לאי נידח, ואל החוף נפלטים ארגזים אחדים, ובהם חפצים שונים, מן הספינה.
בימים הראשונים מרוצים כל השלושה מן המצב. לילדים זו הרפתקה, למלח השתחררות מעול היום-יום והעבודה. הם מגלים מים מתאימים לשתייה. על האי גדלים פרות טרופים, ובעלי-חיים מסתובבים חופשי. עולם אידילי - ממש גן-עדן.
הילדים משתלבים במרחב באופן טבעי, מתחילים להסתובב עירומים, והמלח מנסה להסביר להם שזה לא יפה להסתובב כך. הם לומדים לחיות במקום, ובונים לעצמם בית. במשך הימים הלל הם גם מגלים דברים מסתוריים באי והמלח מזהיר אותם לא להגיע לאזור מסוים באי, משום ששם גרים אנשים רעים. לילה אחד המלח משתכר משתיית רום מחבית שנפלטה מן הספינה, ושוחה לעבר השני של האי. הילדים מוצאים אותו מת, ומאז הם נשארים לבד.
הילדים, אמליין וריצ'רד , מוצאים לגונה והם מחליטים להישאר בה, והם מרוחקים מחברת בני-אדם. הם שוחים במים כמו דגים, ללא בגדים, מכינים לעצמם בגדים מינימליים מצמחים. וכך עוברות שנים, הם גדלים ומתחילים להתבגר.
אמליין מספרת לריצ'רד על מחשבות מוזרות שעוברות בראשה ואינה יודעת להסבירן. יום אחד לפי חישוביהם הגיע חג המולד והם נזכרים בשירים ששרו פעם בבית. הם גם מתבוננים מדי פעם בתמונות משפחה שהיו בארגזים, מהן הם מנסים לדלות פרטים על החיים.
יום אחד יוצאת אמליין להתרחץ בנהר ומגלה דם בתוך המים, היא נבהלת וזועקת לעזרה. ריצ'רד מגיע בבהלה ורוצה לעזור לה, הוא בטוח שהיא נפצעה. אמליין חשה שזהו תהליך טבעי המתרחש בגופה, כי היא יודעת שלא נפצעה והיא מרחיקה אותו.
יום אחד היא מביטה בו ובשריריו הבולטים ומתבוננת בגופו בצורה מוזרה והוא אינו מבין מדוע היא מתנהגת בטיפשות כזו. היא כבר מתבגרת והוא עדיין ילדותי.
ריצ'רד מתחיל לשאול שאלות , ובין היתר גם מדוע צומחות לו שערות בכל מיני מקומות בגוף. הוא מביע משאלה שספר עם כל התשובות לשאלותיו ייפול לו מן השמיים. השניים מתחילים להתגרות זה בזה, וזה מזה. גם ריצ'רד מתבגר ומתחיל לחוש רצון להתקרב אל אמליין. השניים מתקשים להתמודד עם רגשותיהם ולכן הם רבים, מקניטים זה את זה ומתרחקים זה מזה לזמן מה. הוא מגרש אותה מן הבית שהוא בנה, והיא נאלצת לגור לבדה. כל אחד מהם משתמש בכוחו כדי לגבור על השני.
אמליין דורכת על דג ארסי, ושוכבת חולה. כשריצ'רד עובר הוא מבחין בה כי חלתה, הוא נבהל. ריצ'ארד מתחיל לטפל באמליין במסירות ולאט לאט נרקמת ביניהם אהבה אמיתית. הם מדברים על רגשותיהם ועל תחושותיהם: תחושה מוזרה בבטן, פעימות לב, רצון להתקרב זה לזה (מה שאנו היינו קוראים תשוקה מינית). קורה ביניהם משהו מיוחד שגורם להם אושר, הניכר במבטם ובמראם. העירום שלהם יפה, טבעי ומעודן, והיחסים ביניהם יפים ועדינים.
אמליין מתחילה לאכול הרבה ולהשמין ובבקר היא גם יוצאת להקיא. הם אינם מבינים את התופעות, אך משוחחים על כך. הם חשים איזו תזוזה בתוך גופה ורואים שינויים בבטנה. לאחר כמה חודשים של השמנה היא יולדת. גם עם התינוק הם אינם יודעים להתמודד, אך נאלצים ללמוד, הכל נעשה אינסטינקטיבי.
השניים מגלים באי תופעות מדאיגות , של נוכחות אנשים נוספים, אולי פראים ומסוכנים, ועכשיו יש להם למי לדאוג. התינוק גדל והם מבלים עמו שעות יפות.

במשך כל אותן שנים, אבי הילד מחפש אותם, הוא עובר ליד האזור שבו הם חיים אך, מסיבות שונות אינו מזהה אותם. יום אחד , הסירה שבה שטים ריצארד ואמליין לצד השני של האי, נסחפת למים, המשוט נופל, ריצ'רד קופץ למים, מגיע כריש, משוט נוסף נופל, ריצ'רד עולה לסירה, הסירה נסחפת בים..........

הנושאים בהם עוסק הסרט:
- מעבר מילדות לבגרות: גדילה, התפתחות גופנית, סימני מין חיצוניים.
- מחזור חודשי - ווסת
- משיכה גופנית
- תשוקה מינית
- הריון ולידה
- תקשורת בין בני זוג.



פעילות לפני הצפייה

הסרט יוצג לאחר שעור אחד או שניים שיוקדש לנושא תהליכי הגדילה וההתפתחות המינית.

הוראת הנושא באמצעות שקפים-הצעה:
בכל מרכז פדגוגי מצוי סט של שקפים בחינוך מיני הכולל גם שקפים של ילד וילדה איש ואשה.
שעור ראשון :
המורה יציג את השקף ובו תמונתו של ילד וישאל ויבקש מן התלמידים לנחש את גילו של הילד.
מתשובות התלמידים אפשר יהיה ללמוד כי סימני ההתבגרות הגופניים אצל בנים מתחילים להיראות בגילאי 12 - 16. בכיתות ו' - ח' יש פער גדול בין הנערים בשלבי ההתפתחות המינית העוברים עליהם. יש נערים הנראים גברים כבר בגיל 12 - 13, ויש כאלה הנראים ילדים עד גיל 14 - 15 ויותר.

המורה יוסיף וישאל: מה יתרחש אצל הילד כאשר יתחיל להתבגר?

- התלמידים ימנו את השינויים הגופניים המתרחשים אצל הבנים: צמיחה גופנית, התחזקות השרירים והתרחבות מבנה הגוף, התחלפות הקול, גדילת הפין, האשכים וכיס האשכים, צמיחת שער ערווה ומתחת לבית השחי, צמיחת שיער לחיים , פצעי בגרות, קרי-לילה.

- כאן יוצג השקף ובו תמונת גבר בעזרת המורה יוכלו התלמידים לאמת את סימני הגדילה שהוזכרו בשקף. זה המקום שבו המורה יידרש להסביר את המושג "תשוקה מינית" המסומן בשקף כקשור לראש. ואכן המיניות קשורה במידה רבה לתהליכים המתרחשים במוחנו. בגיל ההתבגרות מתחילה לפעול בלוטת יותרת המוח ובגוף מתחיל להתרחש התהליך ההורמונלי , מה שמביא למשיכה אל בן-הזוג, לתחושות חדשות בגוף, ולרגש של "תשוקה מינית".

בסרט "הלגונה הכחולה" מודגם היטב תהליך זה של המעבר מילדות לבגרות אצל הילדים. הם מתחילים לחוש "תחושות בטן", שאינם יודעים להסבירן, הם נמשכים זה אל זה, וזה די מדאיג אותם, כי הם אינם יודעים להסביר לעצמם את פשר התחושות האלה. וכמובן, באופן טבעי מתרחשים תהליכי התבגרות. ריצ'רד רוצה להתקרב לאמליין, לנשק אותה ולחבקה. הוא מאונן בסתר, אך אמליין רואה זאת.

שעור שני:
בדרך דומה יוצג שקף של ילדה ותתקיים שיחה על גילה של הילדה. יתברר כמובן, שבנות מתבגרות מוקדם יותר מבנים. תהליכי ההתבגרות אצל בנות רבות מתחילים בגיל 12-11, ואצל אחרות התהליך נידחה, לפעמים עד גיל15-14.
סימני ההתבגרות אצל בנות: צמיחה גופנית ניכרת עם נטייה להשמנה, התעגלות אזור המותניים, התפתחות השדיים, צמיחת שיער ערווה ושיעור מתחת לבית השחי, התפתחות פצעי בגרות, הופעת הווסת.

לאחר השיחה יוצג השקף של האשה, בשיחה יובהר כי גם לאשה יש תשוקה מינית. כאן המקום להרחיב קצת את השיחה על הקשר בין ההתפתחות ההורמונלית לתחושות המיניות ולבשלות הגופנית שתוביל בגיל מאוחר יותר לאפשרות להרות וללדת.


בסרט "הלגונה הכחולה" מגלה אמליין בהדרגה שהיא מתבגרת. כאשר היא מתרחצת בנהר היא מגלה לפתע שהיא מדממת, וזהו כמובן אות לקבלת הווסת, בתמימותם חושבים השניים שהיא נפצעה. אמליין נמשכת לריצ'רד ומתבוננת בגופו, מה שנראה מוזר בעיניו. צמיחת שדיה גורמת לו ללעוג לה.
פעילות בשעת הצפייה:
הסרט מעניין ומרגש לכן כדאי לאפשר צפייה רצופה. אפשר לעצור מדי פעם בנקודה מעניינת המעוררת תהיות אצל תלמידים, למשל: ההתקרבות הראשונה של השניים, כאשר הם מתחילים להתגפף ולהתנשק. התלמידים שואלים: איך הם ידעו להתחיל? וכאן כמובן מתקשרים הדברים לפעילות ההורמונלית, התחושות המיניות החדשות והתשוקה המינית שכה קשה להסבירה באופן תיאורטי.

פעילות לאחר הצפייה:הסרט מדבר בעד עצמו, ואין כמעט צורך להרחיב עליו דיבור לאחר הצפייה. ובכל אופן נביא כאן הצעות לפעילות יצירתית לאחר הצפייה:
1) התלמידים ישבו בקבוצות ויכתבו תסריט לסרט המשך. הסרט מסתיים באופן ערטילאי: הזוג הצעיר והתינוק מתגלים בסירתם המיטלטלת על המים לאחר שאכלו פרות אסורים. לא ברור אם הם מתים או שהם באפיסת -כוחות. אפשר בהחלט לבנות תסריט דמיוני .
2) התלמידים יביעו תחושות ורגשות באופן חופשי, בעקבות הצפייה. יתכן שיעלו שאלות לא פתורות ומחשבות שיעלו בראשם בעקבות הסרט.
מסרים עיקריים - סיכום:
1. ההתפתחות המינית מתרחשת בתהליכים טבעיים והפעילות המינית
של בני-האדם אינה בנויה רק על חיקוי ולמידה.
2. לבוש או עירום קשורים לנורמות חברתיות הנקבעות על-ידי בני-אדם.
3. בני אנוש שואפים להתפתח, לספק את הסקרנות, לדעת וללמוד,
ובדרך-כלל אינם מסתפקים בתנאים מינימליים.
4. האדם הוא יצור חברתי, הוא חושש מן הבדידות והוא חייב לתקשר
ולהתקשר עם בני-מינו.


האדם הוא יצור חברתי

אי אפשר לקנות אהבה

אי אפשר לקנות אהבה
Can't buy me love
שחקנים: פטריק דמפסי ואחרים
אוכלוסיית היעד: ח' - יא'
אורך הסרט: 90 דקות

הנושאים העיקריים בסרט:
לחץ חברתי, גבריות נשיות מקובלות חברתית

תוכן הסרט

רונלד,תלמיד תיכון בגיל18-16 ,קצת ביישן, הוא תלמיד טוב מאד ואוהב ללמוד, עובד קשה בגיזום דשא אצל אנשי השכונה, כדי להרוויח כסף לרכישת טלסקופ ענק. בשעת הגיזום הוא צופה בסינדי ובחברותיה. סינדי היא מנהיגת המעודדות של קבוצת הבייסבול הפופולארית, נערה יפהפייה.
סינדי, יוצאת ערב אחד למסיבה וכדי לעשות רושם היא לובשת את חליפת העור הלבנה של אימה, ללא רשות מהאם. לרוע המזל, מוכתמת החליפה במסיבה ולסינדי מתברר שאין לחליפה תקנה, עליה לקנות חליפה חדשה.
אירוע זה מזמן לרונלד הזדמנות חד-פעמית. הוא חסך כבר אלף דולר, והוא יוצא לקנות טלסקופ ענק. והנה בחנות ממול הוא רואה את סינדי , במצוקה. רונלד מציע לה פתרון לבעייתה אך מבקש תמורה. הוא מבקש לשכור אותה למשך חודש ימים כדי שתשרה עליו מן הפופולריות שלה. אם יראו אותו בבית-הספר בחברתה יעלה מדד הפופולריות שלו, והוא יהיה מבוקש ומקובל יותר.

התוכנית מצליחה להפליא. רונלד הופך לפופולרי יותר ויותר.הוא נוטש את חבריו הקודמים, נעשה פופולרי בעיני הבנות המקובלות, מתחבר עם הבנים החתיכים - שחקני הבייסבול.

רוני וסינדי נהנים ממש זה מזו, עד שחולף לו חודש הנסיון. סינדי מבקשת מרונלד שלא ישתנה לאחר שהם ייפרדו, וביום סיום החוזה פורצת ביניהם מריבה רצופת אי-הבנות, שאינה מוצאת חן במיוחד בעיני סינדי. רונלד הופך לחביב הקהל, הבנות רודפות אחריו, הבחורים מעריצים אותו, במסיבת ראש השנה הוא מדגים ריקוד, וכולם רוקדים אחריו. הוא ממש מכתיב נורמות חדשות בקבוצה.
כאן נכנס לתמונה בובי, החבר של סינדי, שלומד בקולג' מרוחק. בובי מגלה שסינדי יצאה עם מישהו אחר כשהוא לא היה במקום. סינדי לא יודעת מה לעשות והיא מגלה בפומבי שרונלד בעצם שכר אותה ושילם לה כסף תמורת שירותיה. בובי מטיח בפניה שעניין זה הופך אותה לזונה.
כולם מחרימים את רונלד והוא מרגיש רע מאד. הוא יצא קירח מכל הצדדים, אפילו החבר הטוב ביותר שלו אינו מוכן לדבר אתו ויש לו סיבות לכך. יום אחד כשרונלד יושב בהפסקת האוכל לבדו מתיידד חברו הג'ינג'י עם אחת הבנות השייכת לחברת ה"מקובלים". אחד הנערים המקובלים ניגש אל הג'ינג'י ונוזף בו על כך שהוא מתעסק עם בת כ"זאת". ואז רונלד קם באפן הפגנתי, מתרגז, לוקח אלה, ומאיים על ה"חתיך". לבסוף לוחץ ידיים עם חברו הג'ינג'י ומתפייס.
רונלד חוזר לקצוץ דשא, ולחזר אחרי סינדי, שלבסוף נאלצת להיכנע לצו ליבה, ולאהבתה, וללכת אחרי רונלד. .....והם חיים באושר עד היום הזה......

הנושאים שהסרט עוסק בהם:

- השפעת המראה החיצוני והלבוש על מידת הפופולריות בקבוצת המתבגרים.
- מהי פופולריות? "מקובלים" מול "חנונים" (או כל ביטוי מקובל אחר).
- לחץ חברתי להפגין גבריות ונשיות, עפ"י הנורמות במקובלות בחברה.
- מה משפיע על שינויי נורמות? (תרבות העדר - לבוש, ריקוד ובעוד טקסים.)
- מהי חברות אמיתית?

פעילות לפני הצפייה:

לכתה יובאו שבועונים ומוספי סוף השבוע, התלמידים יתחלקו לקבוצות.
המטלה: על 1/4 גיליון בריסטול תיצור כל קבוצה קולאז' של שתי דמויות:
"הנער הפופולרי והמקובל"
"הנערה הפופולרית והמקובלת"

לכל דמות יחברו כל חברי הקבוצה טקסט המתאר את האלמנטים המרכיבים
ויוצרים את הפופולריות של הגבר והאישה. (אפשר לחבר טקסט היתולי, סאטירי,כיד הדמיון הטובה על הקבוצה).
- יצירות התלמידים יוצגו בכתה והתלמידים יוכלו לעבור ולהתרשם מן הרעיונות
הייחודיים של כל קבוצה.

פעילות בשעת הצפייה:

1. עצירת הסרט בנקודת מפתח: מיד לאחר שרונלד מציע לסינדי את העסקה.
משחק תפקידים: תלמיד ותלמידה יגלמו את דמויותיהם של סינדי ורונלד ישחקו את סצינת ההמשך לקטע שצפו בו. (חשוב שיהיו אלו תלמידים שלא צפו לפני כן בסרט ).
2. נקודת עצירה נוספת: לאחר סיום העסקה. רונלד מאוד פופולרי בחברה, סינדי ננזפת ע"י החבר שלה, ואז היא מגלה לכולם שרונלד בעצם שכר אותה תמורת כסף.

דיון כיתתי:

כאשר יופסק הסרט בנקודה זו יועלו לדיון הנושאים האלה:
- האם אפשר לקנות פופולריות ?
- האם אפשר לקנות אהבה?
- מדוע גילתה סינדי את פרטי העיסקה?
ולבסוף - העלאת השערות להמשך העלילה.


פעילות לאחר הצפייה:

דיון כולל בנושאים כמו:
האם כדאי לקנות פופולריות?
האם אפשר לקנות אהבה?
מה צריך לעשות כדי להיות מקובל בחברה?
האם חנופה ל"מקובלים" עוזרת להתקבל לחברה ?
מי קובע את הנורמות למקובלות ולאי-מקובלות?
האמנם כולם רוצים להיות מקובלים?
כיצד מרגישים אלו שאינם מקובלים?
האם אכפת למישהו כיצד מרגישים אלו שאינם מקובלים?

חומר רקע לעיון:

אבנר זיו בספרו "התבגרות"* מביא תוצאות מבחנים סוציומטריים ומחקרים פסיכולוגים שהועברו בכיתות ז' - יב' במשך מספר שנים:

מיהם המתבגרים הפופולריים?
ד י מ ו י ע צ מ י . הדימוי העצמי של מתבגרים פופולריים חיובי יותר מזה של עמיתיהם הלא - פופולריים. בסולם הדימוי העצמי הפופולריים גבוהים יותר בעיקר בפרטים הבאים: הם אקטיביים יותר, מהירים יותר, בעלי חוש הומור מפותח, יותר חברתיים, אופטימיים, בטוחים בעצמם ועליזים.

ה י ש ג י ם ל י מ ו ד י י ם ו א י נ ט י ל י ג נ צ י ה. המתבגרים הפופולריים אינם בהכרח התלמידים הטובים ביותר, וגם לא האינטיליגנטיים ביותר, אם כי בדרך-כלל יש קשר חיובי בין היכולת השכלית לבין הפופולריות.
הקשר בין הישגים לימודים לבין פופולריות משתנה עם הגיל. אצל ילדים, התלמיד הטוב הוא בדרך-כלל גם הפופולרי, מפני שהוא זוכה להערכת המורים, ולדעותיהם של המבוגרים חשיבות רבה בילדות. בגיל ההתבגרות משתנים פני הדברים- התלמיד הטוב, הנחשב "דוגר", לא תמיד זוכה להערכה רבה. גם דעות המורים אינן זוכות לאותה הערכה עמו בילדות, ומתבגר שהוא חביב המורים אינו בהכרח חביב התלמידים.
ה ר ק ע ה ח ב ר ת י - כ ל כ ל י שממנו באים המתבגרים תורם גם הוא את חלקו למידת הפופולריות שלהם. מתבגרים הבאים מבתים בעלי מעמד כלכלי מבוסס נהנים מאפשרויות רבות יותר: הם יכולים קלות להזמין אל בתיהם המרווחים את החברה או את החבר הטוב. הם יכולים לרכוש תקליטים, כרזות וספרים, ולהעמידם לרשות חבריהם.
הם גם יכולים להתלבש לפי צו האופנה ולערוך מסיבות בבתיהם, האפשרויות הללו מוסיפות לפופולריות. ילדים פופולריים ביותר, הבאים מבתים שאינם מזמנים אפשרויות כלכליות, זוכים למעמדם זה אך ורק בגלל תכונותיהם האישיות. הרקע הכלכלי של ההורים משפיע על פופולריות בעיקר בתחילת גיל ההתבגרות, אך לקראת סופו יורדת חשיבותו של גורם זה.
י ח ס י ם ע ם ה ה ו ר י ם - מתבגרים הנהנים מקשרים טובים עם הוריהם יכולים לשוחח עימם באורח חופשי וזוכים להערכתם, נהנים בדרך-כלל ממידה מסויימת של לפופולריות. שכן, יחסים חיוביים בבית עשויים לתרום לתחושת הבטחון של המתבגר, ומכאן ליכולתו לקיים יחסים חברתיים. לעומת זאת, מתבגרים החיים בבית מלא עימותים ומתח, שכל רצונם לברוח ממנו, מוצאים לעתים מקלט ביחסים חברתיים.
הם משקיעים אנרגיה רבה ביחסים אלו, לכן לעתים קרובות יהיו מקובלים ביותר על חבריהם. הקשר בין מידת הפופולריות לבין יחסים עם ההורים הוא, אם כן, מורכב ורב-פנים.
תכונות של מתבגרים פופולריים
התכונות שמייחסים המתבגרים לפופולריים שבהם רבות ומגוונות. ממצאי מחקרים
שנערכו בארץ ע"י אבנר זיו ושושנה שילה מאפשרים להצביע על התכונות הללו.
386 מתבגרים מכיתות ז' - יב' התבקשו לענות על השאלה: "מדוע X שבו בחרת, אהוב עליך יותר מאשר שאר הילדים?" תשובותיהם קובצו ל- 6 קבוצות עיקריות:

1. משתף פעולה עם אחרים (שיתוף פעולה בשיחה ובפעילויות).
2. מראהו נאה (גם נתונים טבעיים - יופי, יציבה וצורת גוף, צורת הלבוש).
3. עוזר לאחרים (עוזר מיוזמתו וגם זה שניתן לפנות אליו בשעת הצורך).
4. בעל חוש הומור.
5. בעל יוזמה.
6. תלמיד טוב.
- זיו אבנר , "התבגרות" הוצאת מסדה 1984, עמ' 91-98.

מסרים עיקריים- סיכום:

1. מראה חיצוני מזויף והתנהגות מזויפת פועלים לטווח קצר בלבד כי הזיוף עתיד להתגלות במוקדם או במאוחר.

2. כדאי שכל אחד יתנהג בהתאם לאישיותו ולאופיו, כי בחברות בין בני הזוג חשובה המהות מעבר למראה ולהתנהגות החיצונית.

3. טיפוס פופולרי ובעל כריזמה יכול להשפיע על שינוי נורמות חברתיות הן לחיוב והן לשלילה.

4. בכוחו של לחץ חברתי להביא אנשים לפעול בניגוד לרצונם ולעקרונותיהם.

5. קשה מאד ללכת נגד הזרם, אך רצוי לא להיכנע להתנהגויות המביאות לבגידה בעקרונות ובערכים אישיים. התנהגות כזאת תגרום, בסופו של דבר, לבידוד חברתי.

משהו נפלא

משהו נפלא

Some kind of wonderful
שחקנים :אריק סטולץ, מרי סטיוארט מסטרסון
אורך הסרט: 85 דקות
במאי: הווארד דויטש
אוכלוסיית יעד: כיתות ט' - יב'


הנושאים העיקריים בסרט:
דימוי גוף, זהות מינית, ידידות מול חברות

תוכן הסרט:
קיט, בחור גבוה, יפה תואר וצייר מוכשר, מסיים את לימודיו בתיכון, ובשעות אחר-הצהרים והערב עובד במוסך שהוא גם תחנת-דלק. אביו מתכנן לו את עתידו הוא ילך ללמוד באוניברסיטה, כדי שלא יעבוד קשה כמו אביו. אך הוא מעוניין דווקא ללמוד אומנות. משפחתו חמה ותומכת, לעתים מלחיצה. יש לו שתי אחיות צעירות ממנו, הוא רב עמן על "פרטיותו", כדרכם של אחים.
לקיט יש ידידה, מתופפת, שערה קצוץ, והיא לבושה תמיד בבגדים זרוקים. הוא קורא לה "ווטס". ווטס אינה מייחסת חשיבות רבה ללימודים. לעתים היא מגיעה לבית-הספר ללא ספרים, יש לה מכונית קטנה, חמודה ומקרטעת, ויש לה גם שלילת רשיון. קיט מסיע אותה לבית-הספר במכוניתה. ווטס מאוד נהנית מן הידידות שלהם, קיט חשוב לה, אין לה משפחה תומכת כמו שלו. קיט וידידתו גרים בשכונות של המעמד הבינוני. אין הם בני עשירים, וגם אין להם דימוי כזה. בבית-ספרם לומדים תלמידים ממשפחות עשירות, המגיעים לבית-הספר במכוניות מפוארות ונהנים להפגין עליונות, ולומדים בו גם תלמידים בעלי תדמית נמוכה ועושי-צרות.
אמנדה ג'ונס גרה בשכונה שבה גר קיט, היא נערה נאה, סקסית, ומנסה לשפר את מעמדה בעזרת החבר העשיר שלה וחברותיה הסנוביות.

קיט נמשך לאמנדה. הוא מתחיל להתבונן בה. מצייר אותה בספריה, וצופה בה במקומות שונים. הוא משתוקק להזמין אותה לצאת עמו, אך לאמנדה יש חבר.
יום אחד כאשר קיט מצייר בחדר-הציור הוא שומע קולות במסדרון. הוא מציץ ורואה את הארדי, החבר של אמנדה, מפלרטט עם בחורה אחרת. גם אמנדה מגיעה למקום ורואה אותו מנשק את הבחורה. אמנדה כועסת. הארדי טוען שניחם את הבחורה. הוא מכחיש כל אפשרות שבגד בחברתו, ופולט את סיסמתו: "אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים". אמנדה מתרצה, סובלת, אך מקבלת ממנו טבעת. בכל אותו זמן קיט צופה בסצינה מהצד. אמנדה מגלה זאת, הוא מצדיע לה ושותק.
קיט וידידתו ווטס משוחחים ביניהם על הכל. הוא שואל אותה אם היא מכירה בחורה בשם "אמנדה ג'ונס" . ווטס די נדהמת מהשאלה ומשיבה שלדעתה היא סתם סנובית. היא מנסה לשכנע את קיט שלא כדאי לו להתקרב אליה, כי היא וחבריה העשירים והרשעים יורקים על כולם, והיא רק תעשה אותו לצחוק.
ערב אחד, מגיעה למקום העבודה של קיט מכוניתו של הארדי, ובה יושבת גם אמנדה, כדי למלא דלק. קיט משרת אותם בשקט, אך הארדי אינו יכול להתאפק ומתחיל להתגרות בקיט. אמנדה מבקשת ממנו להפסיק, אך הוא משפיל גם אותה. הוא מזהיר את קיט להפסיק להסתכל על רכושו(אמנדה), ובודאי שלא יעלה בדעתו להתקרב אליה. כל זה אינו מרתיע את קיט, הוא עושה את כל המאמצים כדי להתקרב אליה. ווטס ידידתו ממש סובלת מכל העניין. בחדר-ההלבשה היא מסתכלת על הגוף של אמנדה ותוהה מה חסר לה שגורם לכך שקיט אינו נמשך אליה. הבנות בכיתה, חברותיה של אמנדה מתלוצצות על חשבון גופה הנערי, ועל תחתוני הבנים שהיא לובשת.
לווטס אין ברירה אלא להתגונן באמצעות מתקפה צינית.
באחד הימים כאשר אמנדה יוצאת מבית-הספר, היא מוצאת שוב את הארדי מפלרטט בגלוי עם אותה נערה. שוב ממציא הארדי סיפורים, הפעם היא מודיעה לו בפומבי שזה הקץ לחברות ביניהם. הארדי מזלזל בה ואומר: "לאן תלכי? מי ירצה בך?" זה הרגע שבו קיט נכנס לפעולה. קיט קורא לאמנדה מן העבר השני של הכביש. אמנדה שולחת מבט מזלזל בהארדי וצועדת לכיוונו של קיט. "מה אתה רוצה?" היא שואלת. וקיט אוזר את כל האומץ שיש לו ואומר: "אולי תהיי מוכנה לצאת אתי, ערב אחד?"
אמנדה מסכימה והם לוחצים ידיים. ווטס צופה בהם מרחוק וליבה נחמץ בקרבה. כל התלמידים משבחים את קיט על אומץ ליבו, ובטוחים שכיוון שהוא זכה בבחורה הכי פופולרית בבית-הספר, מגיעות לו נקודות זכות. קיט מאושר. גם בבית מתקיימת שיחה על כך, לאחר שאחותו מודיעה לבני המשפחה שקיט עומד לצאת עם הבחורה הכי סקסית בבית-הספר.
אחד הבחורים בבית-הספר מתחיל עם ווטס. היא די נרתעת, אך כשהיא רואה את קיט מתקרב לאיזור, היא אומרת לו: "שב כאן ותתנהג כאילו אתה אוהב אותי." הבחור נענה לאתגר. ווטס "משחקת אותה" ומנסה לעורר את קנאתו של קיט.
אמנדה ממשיכה להתייחס לקיט בזלזול. כשהוא מזמין אותה ורוצה לקחת אותה הביתה במכונית היא לא בטוחה שזה במקום. אמנדה מתוודה בפני חברתה שהסכימה לפגישה עם קיט רק כדי להראות להארדי שהיא מבוקשת, אך בעצם היא מנצלת אותו לצרכיה. "ראית כמה הוא מאושר?" אומרת לה חברתה. אמנדה לא מתרגשת במיוחד. קיט אינו מצליח בתכניתו. אין הוא מצליח להניע את המכונית. אמנדה רצה לנסוע עם חברתה והשתיים מזמינות את קיט לנסוע איתן לביתו. הארדי רואה את קיט עולה למכונית. הוא רותח מכעס.
בוקר אחד כאשר קיט מצייר בסדנת הציור בבית- הספר מופיע הארדי ומזמין אותו ואת אמנדה למסיבה בביתו. הוא רוצה להראות לקיט שאין כעס בליבו, ולטענתו רוצה להישאר בידידות עם אמנדה. קיט מופתע. הוא לא ממש מאמין שכוונותיו של הארדי טהורות, אך מחליט בכל זאת להיענות להזמנה. בערב יוצא קיט לפאב שבו מבלה אמנדה, כדי לפגוש אותה ולתאם את עניין המסיבה.

ווטס מגיעה למקום, בצעדים נחושים, היא ניגשת אליו מתיישבת מול קיט ואומרת לו בצורה ברורה ביותר, שהדברים החשובים לה ביותר בחיים, הם - היא עצמה, התיפוף והוא. ווטס מודה בגלוי זו הפעם הראשונה שהיא אוהבת אותו. ואז היא יוצאת בסערה מן המקום.
אחותו של קיט מתרברבת בפני חברותיה על הצלחותיו של אחיה, ולגמרי במקרה נודע לה על כוונותיו האמיתיות של הארדי – להכות את קיט כשיגיע למסיבה עם אמנדה . היא מגלה זאת לקיט. קיט נסער. הוא מגיע לווטס, ידידתו, ומודה שהיא צדקה כאשר טענה שזו בדיחה. קיט מחליט להמשיך, כדי להוכיח לחבורה הזו שהוא חזק וחכם מהם. ווטס ממשיכה איתו. הוא מוציא את חסכונותיו מן הבנק, אף כי ידע שאביו יכעס על כך. יש לו תוכנית פעולה. הוא ניגש לאמנדה בחצר, ושואל אותה בבטחון: "מתי לאסוף אותך לפגישה?" היא מהססת. ואז הוא מתריס כלפיה: "מה הבעיה, את צריכה לשאול את חברותייך?" הם מסכימים על 7.30 בערב.
אמנדה מגלה להפתעתה שחברותיה הפסיקו לדבר עמה. אולי הן כועסות עליה? היא עוזבת את חצר בית-הספר נסערת, והארדי שולח לה נשיקה באוויר ומביט בה בזלזול. קיט וידידתו הולכים לקנות מתנה לאמנדה. ווטס עוזרת לו לבחור עגילים יפים ויקרים.
כשקיט חוזר הביתה אביו מרוצה מאוד בגלל שהמניות שלו עלו ועכשיו כבר יש לו שכר-לימוד לשנת לימודים שלמה באוניברסיטה. אביו אינו יודע כמובן שבנו הוציא את הכסף והשתמש בו. אחר-הצהריים מבקרת ווטס אצל קיט במוסך. היא מציעה לו להתאמן לקראת הפגישה. "מה יהיה אם אמנדה תרצה להתנשק ואתה אינך מנוסה?" רעיון האימונים מוצא חן בעיניו. קיט וווטס מתנשקים ומתחילים להנות מן העניין.
קיט, ווטס, הארדי ואמנדה עושים הכנות לקראת האירוע. ומשום מה גם עושי-הצרות של ביה"ס מתכוננים. אביו של קיט מגלה שחשבון החסכון של קיט ריק, וקורא לו לשיחה. האב רוצה לדעת אם קיט בצרות, ודורש ממנו להחזיר את הכסף.
קיט מגלה לאביו כי הוא נחשב בחברת התלמידים כחריג ודחוי הוא לא משתלב בחברה, כי הוא אוהב אומנות, הוא עובד בתחנת-דלק, חברתו היא "תום-בוי", והוא חייב להוכיח גם לעצמו וגם לחברים שהוא שווה. הוא מבקש מאביו שיבטח בו ויתמוך בדרכו. האב מתרצה ומקבל את דבריו.
מגיע הערב. ווטס מתלבשת כנהג. הם שוכרים מכונית מפוארת והיא מסיעה את קיט לפגישתו עם אמנדה. אמנדה פוגשת את קיט בפתח ביתה וסוקרת אותו בהפתעה:
"אתה נראה שונה!"
"ממה?" הוא שואל
"מאשר קודם" היא עונה.
"אני לובש חליפה".
הם יוצאים. היא קצת מופתעת מן הנהג(ת) שלו. ווטס ממש נהנית מן העניין.
קיט מזמין את אמנדה לארוחה יקרה ביותר, הכוללת קאוויאר ואומר לה שהוא משוכנע שהיא מורגלת בארוחות מן הסוג הזה. אמנדה מתחילה לכעוס. התנהגותו נראית לה מוזרה. הוא מביך אותה. לאחר הארוחה לוקח אותה קיט למוזיאון לאמנות האהוב עליו. המוזיאון אינו פתוח בלילה, אך הוא הצליח לסדר במיוחד כניסה למוזיאון, אמנדה מופתעת כמובן מן ההשקעה, והיא נדהמת לגלות שתמונתה תלויה במוזיאון.
בהמשך הם יושבים באיצטדיון ענק ומשוחחים. אמנדה מתחילה להתרשם מקיט. קיט מטיח בה בגלוי שהיא ניצלה אותו, וכל היציאה הזאת היתה בדיחה אחת גדולה. היא מטיחה בפניו דברים קשים, וטוענת שהוא צבוע – הוא משתמש בה כדי להוכיח כל מיני דברים. קיט מופתע, אך מבין שהיא בעצם צודקת, גם הוא מנצל אותה לצרכיו. עכשיו הם שווים. הם אוחזים יד ביד, וקיט נותן לה את המתנה היקרה, את העגילים ואומר: "כאן מונח העתיד שלי". אמנדה מסרבת לקבל את המתנה, וקיט טוען שהיא חייבת והיא ראוייה למתנה. כאן אמנדה נשברת. היא בוכה ואומרת שהיא שונאת להרגיש בושה, שונאת את מוצאה, שונאת לראות שחבריה מקבלים כל מה שהם רוצים.
היא מצטערת שהיא נכנעה לשנאה הזו, והאמינה שהיא אחרת ממה שהיא באמת. היא מקנאה בו על שלו זה לא קרה, שהוא נשאר שלם עם עצמו. כאן היא מתרגשת ומנשקת אותו. ווטס יושבת על מושבי האיצטדיון, צופה בהם מרחוק, ומתייסרת.

מכאן הם יוצאים לכיוון המסיבה. קיט מרגיש שהוא חייב להתעמת עם הארדי וחבריו. הוא מגיע עם אמנדה, וצועד גאה וזקוף לעבר הבית. הארדי מקבל הודעה שקיט הגיע. הוא ניגש אליו ומתגרה בו ובאמנדה. מתפתח עימות וחילופי דברים שבהם הארדי משתדל להשפיל את אמנדה. קיט אינו עומד בכך יותר ומכה אותו.
חבריו של הארדי תופסים את קיט, והארדי מטיח בו דברים:
"שמע,לא איכפת לי ממך! היא הטינופת! אתה סתם טיפש! קחו אותו החוצה
והרביצו לו כהוגן!"
קיט לא נשאר חייב: "למה שאתה לא תיקח אותי החוצה?"
הארדי: " אני לא משחק ככה. הייתי מאוד נהנה, אבל, אני מארח כאן את האנשים".
אמנדה מתערבת ומכריזה שהיא מוכנה לחזור להארדי בתנאי שיפסיק עם העניין. אך הוא ממשיך להשפיל אותה, בטענה שכדי לחזור ולהתקבל אצלו, היא תצטרך להתחנן.
כאן נכנסים לתמונה "עושי-הצרות", שעימם התיידד קיט בשעות האפס שבהן ריצה עונשים. הם חזקים ורבים, והארדי מופתע מנוכחותם ונרתע. הם מאיימים לעשות לו סדר בבית. הארדי נבהל, הוא לא רוצה צרות, הוא מתקפל.
"תעזבו עכשו ונשכח הכל", אך הם משפילים אותו כפי שהוא השפיל אחרים עד עתה.
קיט מתערב: "אתה רוצה לשמוע את האמת? אתה גמור!"
אמנדה: "אתה עוזב?"
קיט: "אני כבר לא יכול לעשות לו משהו שהוא עוד לא עשה לעצמו."
אמנדה ניגשת להארדי, מנחיתה עליו סטירה, ועוד סטירה, והוא נותר המום.
היא יוצאת עם קיט החוצה וקיט אומר לה: "אני מקווה שאף פעם לא תתרגזי עלי כך. ראית את המבט על פניו?"

בחוץ, בכניסה לבית ממתינה להם ווטס. קיט מביט בה ונזכר בנשיקת הלימוד שהחליפו, ובתחושתו. אמנדה רואה את מבטיהם מצטלבים ויודעת,
אין מקום ביניהם. ווטס אומרת שהיא צפתה מרחוק במה שקרה בבית וזה היה יפה. היא מעדיפה ללכת ברגל, ומשאירה להם את המכונית. אמנדה מחזירה לקיט את העגילים:"קח, בעצם רצית לתת אותם למישהי אחרת".
קיט מחייך ורץ אחרי ווטס, הצועדת על הכביש ובוכה. קיט משיג אותה, מחבק ומנשק אותה.
קיט: " אני מצטער לא ידעתי"
ווטס: "כן, אתה טיפש, תמיד ידעתי שאתה טיפש."
קיט: "למה לא אמרת לי?"
ווטס: "לא שאלת"
הוא נותן לה את העגילים.
ווטס: "רציתי אותם, באמת רציתי."
קיט : "הם שלך, ידעת שתקבלי אותם."
ווטס: "לא ידעתי"
קיט: "את נראית טוב כשאת עונדת את העתיד שלי..."



הנושאים שהסרט עוסק בהם:
- יחסי הורים מתבגרים
- הקשר בין מצב כלכלי ושכונת מגורים למעמד חברתי
- זהות מינית – גבריות ונשיות
- דימוי גוף ולבוש של בנים ובנות
- ידידות מול חברות
- נאמנות כבוד וצביעות בזוגיות

פעילות לפני הצפייה:
משמעות הלבוש ביחסים הבינאישיים
6-4 תלמידים בהדרכת המורה יכינו "תצוגת אופנה" קצרה שתדגים סגנונות לבוש בקרב מתבגרים. התצוגה תכלול דמויות שייצגו סגנונות שונים של לבוש בקרב מתבגרים.
הסגנון הספורטיבי החברתי : לבוש/ה בדרך-כלל בג'ינס, חגורה, חולצה קצרה. משתדל להתלבש כמו כולם. בהתאם לצווי האופנה האחרונים המקובלים אצל בני גילו. משתדל לבלוט אבל לא באופן מודגש.
אצל בנות: בטן חשופה, או כל הרגל אופנתי אחר.
אצל בנים: כתפיים חשופות שרוולים חתוכים. (אפשר להוסיף קישוטים כמובן).
הסגנון הפרובוקטיבי: אוהב/ת להתבלט, בגדיו בולטים במקוריותם ובקיצוניותם.
שילוב צבעים זוהר ומהמם: תוספות של כפתורים גדולים, אבזמים, חגורות מיוחדות , עגילים גדולים, צמידים, כובעים שונים ומשונים ועוד. כל הופעתו אומרת: "שימו לב אלי, אני מקורי, לא תוכלו להתעלם ממני!"
הסגנון הרומנטי הבשל: מתאים ליציאה לבילוי בערב, במסיבה.
הבנות יתלבשו בלבוש נשי בוגר ככל האפשר. שמלות ערב, בגדי עור- חצאית קצרה מאד והדוקה, שער ארוך פתוח וגולש המשדר נשיות, חזה חשוף.
הבנים ילבשו חליפה, מכנסיים וז'קט מחויטים בעיצוב צעיר, עניבה סמלית,
נעליים מרשימות שמרניות המעידות מעמד כלכלי.
פעילות זו תכין את הצופים להתבוננות שכלתנית בדימויי הגוף שאותם מייצגים
גיבורי הסרט, ובצורת הלבוש שלהם.
לאחר תצוגת האופנה הכיתתית תתקיים שיחה בנושאים הבאים:
- מה ייצגה כל אחת מן הדמויות?
- האם הלבוש יכול לייצג מסרים? אילו מסרים?
לסיכום:
- הלבוש מעביר מסר מיידי במפגש הראשון עם כל אדם.
- על-פי הלבוש נמדדת מידת ההערכה העצמית של האדם.
- הלבוש צריך לשרת את צרכיו המקצועיים והחברתיים של האדם, והוא
תלוי בחברה, ולכן לא תמיד האדם יכול להתלבש בהתאם לטעמו האישי.


פעילות לאחר הצפייה :
התלמידים יתבקשו להציע נושא מרכזי שבו עוסק הסרט. יש לשער שיוצעו
נושאים אחדים. נושא אחד בולט יעניין את התלמידים וסביבו תתמקד
הפעילות הבאה: ידידות מול חברות
א. התלמידים יגדירו את המושגים: "חברות" "ידידות". ההגדרות יבנו בכתה לפי המושגים שיעלו התלמידים. ההגדרות המילוניות אינן תקפות במקרה זה, כיוון שאינן מתייחסות לעניין החברתי.

הצעות להגדרה:
"חברות" – פגישה מכוונת עם בן או בת-זוג, לצורך יצירת קשר זוגי קבוע של מפגשים, שבמשך הזמן יובילו גם לקשר גופני. לאחר תקופה של נסיון, תוכרז החברות, על-ידי בני הזוג כ"חברות קבועה".
"ידידות" – קשר מתמשך עם בן או בת-זוג, לצורך שיחות-נפש, התייעצות, בילוי משותף, יציאה לאירועים חברתיים, בדרך-כלל ללא קשר גופני או מיני.
הידידים שומרים על גבולות, ומאפשרים לאחר, ליצור קשר רומנטי עם בן או בת-זוג.

ב. לאחר הגדרת המושגים יתקיים דיון בשאלות הבאות:
1 כיצד ניתן להגדיר את היחסים בין קיט לווטס בתחילת הסרט?
2 מדוע לא התייחס קיט אל ווטס ברצינות, גם כשהודיעה לו שהיא מאוהבת בו?
3 מדוע נמשך קיט לאמנדה?
4 מדוע לא ניתק הקשר בין קיט לווטס כאשר הוא החל לחזר אחרי אמנדה?
5 מה גרם לווטס לשתף פעולה עם קיט, ולהשפיל את עצמה, בערב היציאה?
6 נסו להגדיר את מערכת היחסים בין קיט לאמנדה, מי המנצל ומי המנוצל?
7 האם יש סיכוי ליחסים בין ווטס לקיט?

מסרים עיקריים – סיכום:
- בחור רגיש עם נפש של אומן יכול להיחשב "גברי", גם אם אינו מפגין התנהגות בוטה ואלימה.
- בחורה יכולה להיחשב "נשית" גם אם היא מסופרת קצוץ, מתופפת, ואינה מפגינה את נשיותה בכל מקום.
- נערים ונערות יוצרים קשר זוגי כדי לשפר את מעמדם החברתי.
- קשר של ידידות הוא פוטנציאל טוב לקשר זוגי – יש בו יסוד טוב של חברות.
- חברות אמיתית היא קשר של ידידות, נאמנות, חיבה, נתינה ואהבה.