משהו על אמיליה-סרט עלילתי

משהו על אמיליה
שחקנים: טד דנסון וגלן קלוז
אוכלוסיית יעד: כיתות ח'-י'
אורך הסרט: 90 דקות



הנושאים העיקריים שבהם עוסק הסרט:
ניצול מיני, גילוי עריות, סודות במשפחה, טיפול משפחתי.



תוכן הסרט:
משפחה אמריקאית מהמעמד הבינוני, חיה חיים נורמליים. האב והאם עובדים ומתפרנסים בכבוד. לזוג שתי בנות - אמיליה בת 13 ובת' בת 10. אמיליה יוצאת לראשונה עם בן למסיבה, והיא משוחחת על כך עם אמה. האם מספרת על-כך לאב. האב מגיב בכעס, הוא אינו מבין למה אמיליה לא סיפרה לו על יציאתה. הוא מודאג ושואל, כדרכם של אבות רבים: "היא לא צעירה מדי לצאת עם בנים?". מאוחר יותר בשיחתו עם אמיליה הוא אומר לה: "אני מרגיש לא בעניינים", "קשה לי לקלוט שאת יוצאת עם בן", "חשבתי שאנו שומרים על קשר....", "איש לא יאהב אותך יותר ממני".
לאור ירידתה של אמיליה בלימודים היא מוזמנת לשיחה עם יועצת-ביה"ס. בשיחה, לאחר התלבטות ארוכה, ובשל ההבנה הרבה שגילתה היועצת, חושפת אמיליה את סודה: אביה מקיים עמה יחסי-מין מגיל צעיר. האם אינה יודעת על כך.
היועצת מזמינה את האם ממקום עבודתה להגיע באופן דחוף הביתה, והיא עצמה נלווית לאמיליה כדי לשהות עמה בזמן הגילוי. האם אינה מאמינה למשמע אוזניה. היא כועסת מאד, ומאשימה את ביתה באי-שפיות ובשקרים. היועצת אינה מרפה. היא מדווחת למשרד הרווחה, הם מגיעים ומוציאים את אמיליה מהבית ושולחים אותה למוסד לנערות במצוקה, עד למשפט. אמיליה משתפת פעולה. אך במהלך כל העניין מרגישה רגשות אשמה, על מה שעשתה ועל מה שהיא גורמת להוריה.

האב עוזב את הבית על-פי בקשת השופט. הוא מנסה לפגוש את אמיליה ביחידות, אך לא מתאפשר לו. היחסים בין האם והאב במשבר. כל המשפחה עוברת טיפול פסיכולוגי. לאחר תקופה של הכחשות מתחיל האב לשתף פעולה לטובת אמיליה.
בסופו של הסרט: מתייצב האב מול בתו באומץ , נוטל אחריות על עצמו ומודה באשמה. הילדה עוברת שינוי היא הופכת למתבגרת, מתחילה להתגבר על תחושת הקורבן, ונראה כי המשפחה עוברת את המשבר, ואולי אפילו תשוב לחיות יחד.

הערה: בסרט אין תמונה גלויה המראה את הקשר בין האב לבתו.
במשך הצפייה בסרט מדברים על יחסי-מין, ובמשך זמן מה אף
נראה כאילו הבת בודה את הסיפור מליבה.

הנושאים שהסרט עוסק בהם:-

-"גילוי עריות" בין אב לבתו - "טאבו" חברתי?
- ניצול מיני של ילד חסר ישע על-ידי מבוגר בעל כוח והשפעה.
- סוד במשפחה - האם לחשוף או לא לחשוף את הסוד?
- כיצד תשפיע החשיפה על בני המשפחה, ההורים, האחים והאחיות?
מה תחשוב הסביבה על המשפחה
- רגשות אשם על הפגיעה באדם קרוב ואהוב - מי צריך להרגיש אשם?
- הוצאת הילד מן הבית על-ידי השלטונות.
- מעורבות גורמים חיצוניים במקרים חריגים בתוך המשפחה: יועצת בית-הספר,
משרד-הרווחה, משטרה, בית - המשפט וכדומה.
- בגידה באמון - בין האב לאם, בין הבת לאביה, בין ההורים לאחות ועוד.




פעילות לפני הצפייה:
עלילת הסרט בנויה על חשיפה איטית, בתחילת הסרט המשפחה מתפקדת באופן שגרתי, ולאט לאט נחשפת הבעייתיות שביחסים בין בני המשפחה. לכן, מומלץ לצפות בסרט תחילה.
מורה המעונין לרמוז על הנושא שבו עוסק הסרט, או להכין את תלמידיו לקראת הצפייה, יוכל לעסוק במשמעות המושגים: "גילוי עריות" ו"טאבו".

- המורה ירשום על הלוח את המושג: "גילוי עריות" ויבדוק אם תלמידיו יודעים את המושג ואת משמעותו, בכיתה יועלו אסוציאציות באופן חופשי.
- התלמידים יבדקו במילון את משמעות המילים והביטויים: עריה, ערוה,
גילוי עריות.
עפ"י מילון אבן-שושן:
עריה :1) בלא לבוש, באין כסות לעור. 2)מערום, מחשוף.3) מקום הערווה. 4)גילוי ערווה, זימה, זנות.
ערוה: 1) מערומי הגוף, ביחוד חלקי הגוף באיזור איברי המין שנוהגים לכסותם
תמיד. 2) בהשאלה: דבר-חרפה, גנאי. 3) זנות, ניאוף. 4) כינוי לאשה האסורה
ביחסי-מין עם אדם מטעמי קירבה משפחתית.
גילוי עריות: בעילה אסורה, יחסי-מין של קרובי משפחה האסורים לפי הדין.
טאבו: במשך שנים העיסוק בנושא המיניות בפני ילדים נחשב כ"טאבו" מוחלט.
במילון קיימות מספר הגדרות למלה "טאבו" . אחת מהן מתאימה לענייננו:
בהשאלה: דבר אסור איסור מוחלט.
עד לפני כמה שנים לא פורסמו בעיתונים מיקרים של "גילוי עריות". נושא זה נחשב כ"טאבו" בחברה הישראלית. אם הוא אסור איסור מוחלט, הוא בוודאי לא קורה. היום אנו יודעים שהייתה זו טעות להתעלם מן הנושא, וכאשר התחילה חשיפת הנושא התברר שבחדרי-חדרים התרחשו דברים, שמהם נפגעו ילדים רבים והחברה בחרה לא להתערב.

כבר בחוקי התורה מופיע האיסור על גילוי עריות מכל סוג שהוא, מה שמעיד על נטייתו של האדם.
בספר ויקרא פרק יח' פסוק 6 נאמר: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה' ". ובהמשך הוא מפרט את האיסור לגבי כל בני המשפחה, שלא תהיה כל טעות.
פעילות במהלך הצפייה
הערה: פעילות זו תתאים למי שבחרו לא לבצע פעילות לפני הצפייה בסרט.
התלמידים יצפו בסרט, עד לנקודה שבה מזמינה היועצת את אמיליה לשיחה, בדבר הירידה בציוניה. היועצת, כדרכה של יועצות, מגששת ומנסה לבדוק אם מתרחש משהו בבית, ושואלת את אמיליה שאלות אחדות. אמיליה מתלבטת, מהססת, רואים שמשהו מעיק עליה, היא חוככת בדעתה אם מותר וכדאי לה לענות לשאלותיה של היועצת.
בנקודה זו תופסק הצפייה בסרט, יידלק האור בחדר והתלמידים יתבקשו למלא
אחת משתי המטלות האלה:
1. אמיליה מחליטה לגלות ליועצת מדוע קשה לה בזמן האחרון.
כיתבו שלושה משפטים משמעותיים שאומרת אמיליה ליועצת.
2. כיתבו את המשך הדו-שיח בין היועצת לבין אמיליה. אפשר
ורצוי לכתוב הערות תסריט (תיאור התנהגות הדוברים בדו-שיח)


פעילות לאחר הצפייה:
א. התייחסות חוויתית לסרט. העלאת נקודות הדגשה בעיני התלמידים
ללא הכוונה נושאית. פעילות זו אמורה לאפשר לתלמידים לשחרר רגשות
ומחשבות ולהעלות אסוציאציות חשובות.המורה ירשום על הלוח נקודות-מפתח שהועלו,

ואלו ישמשו את המשך השיחה.

ב.העלאת נושאים מרכזיים הראויים לדיון בעקבות הסרט:
מדוע אמיליה לא סיפרה לאיש את סודה לפני כן?
מדוע לא שיתפה אמיליה את אימה בקשייה, על אף שהייתה קרובה לה?
מה היו הסיבות לכך שאמיליה לא התקוממה נגד אביה?
מה היו המניעים של אמיליה לגלות את הסוד, בסופו של דבר?
כיצד הגיבה האם בתחילה? האם זו תגובה טבעית?
מה קרה לאב? מדוע התנהג כפי שהתנהג? האם אפשר להבין זאת מעלילת הסרט?
האם אפשר היה לטפל במשפחה ללא התערבות גורמים חיצוניים?

ג. כיתבו תסריט קצר (10-5 דקות)על אחד מהנושאים הבאים:
תהליך השיקום של המשפחה.
המשפחה עשר שנים לאחר האירוע.
אמיליה מתראיינת ברשת טלוויזיה אמריקאית ומספרת על מניעיה לכתיבת ספרה: "רגשות-אשם" .

מידע למורה:
בסוף שנות השמונים החלו לעסוק בישראל בנושא "גילוי עריות" בגלוי בעתונות, בספרים, ובכנסים, לאחר שנושא זה היה בכותרות בארה"ב ובקנדה.
בדצמבר 1990, נערך ב"בית-לסין" רב-שיח מטעם 'נעמת' בנושא "גילוי-עריות" - פגיעה לכל החיים" לרגל צאת סיפורה האישי של סילביה פרייזר הקנדית, שהיתה קורבן להתעללות מינית מצד אביה. הספר תורגם לעברית ע"י: כרמית גיא. יצא לאור בסדרת "זהות" בהוצאת "עם עובד".
בכנס זה נמסרו נתונים מדאיגים שנמסרו ע"י משרד החינוך הקנדי: "אחת מכל ארבע בנות ואחד מכל שבעה בנים, נתונים לפגיעה מינית בטרם מלאו להם שמונה-עשרה שנה. בלא הבדל חברתי כלכלי ותרבותי."
באותו אירוע התייחסה יו"ר הועדה לגילוי-עריות במשרד העבודה והרווחה לנתונים בארץ במילים: "לא אוהבת סטטיסטיקה, עד לפני כחמש שנים היה קשר של שתיקה. עכשיו מנסים לשקם את ילדי האסירים, השפוטים על גילוי-עריות".

במאי 1991 פורסם בעיתון "הארץ", בכתבה של העיתונאית טלי ליפקין-שחק סיפורה של זוהר, ששהתה במושב בחופשת קיץ אחד, אצל דודה, אחי אמה, בהיותה בת שתים-עשרה, וסבלה מהתעללות מינית והצקה גופנית, והיא סובלת מטראומה מתמשכת.
עברו כבר שנים לא מעטות מאז החלה החברה הישראלית לטפל בנושאים הללו באופן גלוי יותר , כיום קיימים מוסדות שונים שתפקידם הוא שמירת שלומו של הילד.
מיט"ל- מרכז ישראלי לטיפול בנפגעים על רקע מיני במשפחה. זוהי עמותה ציבורית שהוקמה ע"י אנשי מקצוע ואנשי ציבור מתוך רצון להתייחס בדרך יותר מקצועית והולמת לבעייה של פגיעה או של ניצול מיני בתוך המשפחה.
המועצה לשלום הילד-ממוסדת זה שנים רבות ומטפלת באופן יסודי בקבילות ותלונות של ילדים ובני-נוער.
אל"י - האגודה להגנת הילד פועלת במטרה לעזור לילדים במצבי אלימות שונים.
קיימים ארגונים רבים וקווי טלפון לילדים ונוער במצוקה. רשויות הרווחה, הבריאות והסעד, עובדים סוציאלים ומשרד החינוך נרתמו להגן על הילד מפני מצבי מצוקה.

מסרים עיקריים – סיכום:

"גילוי עריות" במשפחה – אסור בתכלית האיסור מסיבות שונות.
אין הצדקה מכל סוג שהוא לניצול ילד, או ילדה על-ידי הוריו או על-ידי אחד מהם.
כאשר מתקיימת מערכת של אמון בתוך המשפחה אין מקום ל"סודות אפלים".
אהבה בין הורים לילדים אינה יכולה להתבטא בשום אופן בקיום יחסי-מין.
כאשר ילד נמצא במצוקה במסגרת משפחתו, יש מקום להתערבות של גורם חיצוני.
הורים, מורים, יועצים, חברים ושכנים חייבים לגלות עירנות להתנהגות שונה וחריגה של ילד, ילדה, נער או נערה, כדי לנקוט באמצעים שיעזרו לו לצאת מן המצוקה.