יום שלישי, 24 במרץ 2009

העולם שייך לצעירים

האינטרנט והטכנולוגיה של שנות האלפיים.
העולם שייך לצעירים

כותרת ראשית: "אמריקה און ליין רוכשת את מירביליס ב287- מליון דולר".
כותרת משנה: " מייסדי החברה – אריק ורדי, יאיר גולפינגר וספי ויגיסר, כולם בשנות העשרים לחייהם – יקבלו כל אחד 60 מליון דולר. פיתחו את תוכנת ה-ICQ שהפכה ללהיט בקרב משתמשי האינטרנט.
מאחורי הסיפור הזה מסתתר הכיוון שאליו צועד העולם המערבי. מן הדינמיקה של החברה הזו אפשר ללמוד על יחסי הורים ילדים, על כלכלה ועל שינויי הסטאטוס של צעירים ומבוגרים. הצעירים נחשפים למידע בגיל צעיר ביותר, הם פורצים דרך לעמדות בכירות בעולם המחשבים, האינטרנט והכלכלה. המבוגרים, שלא השתלבו בעולם החדש, מאבדים את עמדות השליטה והסמכות, בגלל פערי ידע משמעותיים.
אריק ורדי, בן 28, מכהן כמנכ"ל החברה, אביו יוסי ורדי הוא יו"ר החברה, הוא יועץ כלכלי בתחום ההיי-טק, והיה המשקיע הראשון בחברה שהוקמה לפני כשנה וחצי. מייסדי החברה, שנמצאים באמצע שנות העשרים לחייהם הכירו זה את זה בחברת מולטימדיה שבה עבדו. הם עזבו את החברה באותו זמן בערך. את זמנם בילו במשחקי פינג פונג. יום אחד נפלה ההחלטה להקים ולפתח משהו משלהם. מאחר ולזכותם עמדו שעות אינטרנט רבות, הם זיהו את הפוטנציאל העצום הטמון ברשת זו. בשיחותיהם העלו מספר רעיונות בתחום זה, ולאחר שפיתחו כמה מהרעיונות בכיוונים שונים, בחרו ברעיון ה-ICQ. התוכנה מאפשרת לכל משתמש לדעת, בכל רגע נתון, מי מחבריו (כפי שהוגדרו על ידו בעבר, שגם הם לקוחות של התוכנה) מחובר לרשת.

סיפור אחר מתגלגל בימים האחרונים בעיתונות אודות נער צעיר מהם בהרבה, בן שלוש-עשרה, שהמציא תוכנה בשם "ווילונות". תוכנה זו מאפשרת ליצור במחשב מחיצה, שתפריד בין התוכנות לילדים ובין התוכנות למבוגרים. ילד שיהיה מעוניין להשתמש בתוכנות המיועדות לו יוכל לפתוח רק את החלק שלו, ולא יוכל להגיע אל החלק האחר במחשב. תוכנה זו נמכרה לחברה המפיצה את התוכנות. הנער הקים יחד עם הוריו חברה פרטית וזוכה כבר בגילו הצעיר בתמלוגים נאים על התוכנה. לחברה קרא הנער: "בילי סופט" עם קריצה קטנה לביל גייטס הגדול.

אנו עדים לשינוי גדול המתרחש ב"עולם הילדות", ילדים רבים החשופים לידע רב ויודעים לנצלו פורצים דרך לעולם המבוגרים. בגלל מגבלות החוק, אשר אינו מאפשר לנערים, להקים חברה הם נזקקים לשם כך לסיועם של מבוגרים. ושמא אין החברה שלנו בשלה עדיין לראות את הילדים כמבוגרים קטנים.
ושוב נשאלות השאלות, אותן העליתי בפרקים קודמים:
- האם העובדה שהילדים נחשפים לידע רב מעניקה להם כוח?
- האם עקב חשיפתם של הילדים לידע רב, ושליטתם באמצעים
הטכנולוגיים החדשים, נפגעת סמכותם של המבוגרים כלפיהם?
- האם העובדה שילדים רבים נמצאים צעד אחד לפני הוריהם ברכישת
ידע במחשבים ובטכנולוגיה, וההורים נשארים מאחור, פוגעת ביכולת השליטה של ההורים על ילדיהם?
נראה שאין מנוס אלא להשלים עם המציאות, המחשבים הם עובדה מוגמרת, זהו עולם מלא שהמבוגרים יכולים ורשאים להסתגל אליו או לוותר עליו. אך הצעירים, הם אינם יכולים להרשות לעצמם להתחמק מן המציאות הנערכת לקראת עולם עתידי שבו יהיה למחשבים תפקיד מרכזי וכי עליהם ללמוד את השימוש בהם.
רשת האינטרנט הולכת וכובשת לה מהלכים גם בישראל. אחוז המשתמשים באינטרנט אינו גבוה עדיין , וכרגע רב מספרם של גברים המשתמשים ברשת האינטרנט מאשר מספרם של הנשים, אך אין ספק שנפח השימוש באינטרנט ילך ויתפח מדי שנה.
רשת האינטרנט במהותה היא רשת פתוחה ולא מצונזרת. ולכן, מדי פעם מתעוררים גורמים ממלכתיים שונים בארה"ב וגם בישראל ומצהירים על צורך דחוף באכיפתם של חוקי אתיקה באינטרנט, או בצורך בצנזורה על תחומים מסוימים, כמו טרור, פורנוגרפיה קשה, סמים ורצח. על אף כוונות אלה לא נראים באופק מי שיחליטו על הנהגת צנזורה באינטרנט.
כיצד, למשל, יפקחו ההורים על צריכת ילדיהם ברשת, אם הם עצמם אינם גולשים באינטרנט. עומדות בפני ההורים שתי אפשרויות: הראשונה - לאפשר לילדיהם לגלוש ברשת האינטרנט באופן חופשי, ולחנך אותם לצריכה נבונה ונכונה של שירותים שיש ברשת, ללמוד כיצד לבחור נכון, וכיצד להימנע מבחירה העלולה להזיק להם. אפשרות אחרת: למנוע מהילדים משאבים כלכליים, ועל-ידי כך למנוע מהם שימוש מושכל ברשת, שיאפשר להם להתאקלם בעולם המחשבים והאינטרנט, מגיל צעיר, וגם למנוע מהם את עצם האפשרות להיחשף לתופעות מזיקות ברשת.
נראה שהורים רבים יוותרו על האפשרות השנייה. אם כך, נותרה להם דרך אחת והיא לאפשר גלישה ברשת, ובו בזמן גם לחנך לצריכה ולבחירה נבונה.
בדו"ח שהוגש על-ידי הוועדה לתקשוב ומידע בכנסת בראשותה של פרופ' נאווה בן-צבי, מופיעים כמה רעיונות שכדאי לשנן ולזכור לקראת המאה ה21-.
בפרק תקציר:
"צוות חינוך של וועדת הכנסת לתקשוב ומידע גורס כי חיוני לנצל את טכנולוגיות המידע במערכת החינוכית של מדינת ישראל כדי לחנך וללמד את אזרחי המחר לתפקד בעולם המשתנה וכדי לעמוד בתחרות של החברה האנושית בשנות האלפיים. הלימוד המתמיד באמצעות טכנולוגיות המידע ישפר את ההון האנושי שלנו כדי להמשיך לקיים את הדמוקרטיה שלנו, לשמור על יכולת התחרות שלנו בשווקי הייצור והעבודה וכדי לסייע להתפתחות העצמית".
בפרק "החזון":
"למידה באמצעות התקשוב היא למידה לניצול רב-ערוצי של מידע, לאיסופו ולעיבוד. השימוש בתקשוב מסייע לפיתוח לומד אוטונומי, בעל מוטיבציה עצמית ומסייע בפיתוח כשרים קוגניטיביים, מיומנויות למידה ודימוי עצמי גבוה.
בפרק "המטרות":
טכנולוגיות המידע והתקשוב ישנו את תפקיד המורה ויחייבו שינו בדרכי ההכשרה וההשתלמות של עובדי ההוראה. על המורה ליצור גירויים ללמידה להנחות ולהיות מורה דרך.
בכל פגישה עם מדיה חדשה נוצרת 'בהלה' מסוימת בקרב הורים ומורים, וכל מי שאמור לחנך את הצעירים להתמודד עם העולם החדש.
מה מפחיד באינטרנט?
1אין גבולות, הכל פתוח: כולל פורנוגרפיה.
2לא ניתן לאכוף את ההגבלות, הבנויות על יושרו של המשתמש.
חומר פורנוגרפי מסומן ב-XXX , וכתובות הגבלות, כמו:
"You must be legal age to continue"
"Enter here if you are 18 or older "
1מרבית הצעירים שולטים בחומר, ומרבית המבוגרים לא מתחברים לרשת
ולחומר עצמו.
2במסווה האנונימיות יכולים אנשים להפעיל רעיונות לא סבירים ברשת.
ובכל זאת…….
3חצי נחמה: עבור רוב החומר הפורנוגרפי צריך לשלם, ודי מסובך להגיע אליו.
4 לאנונימיות יש גם יתרונות רבים ביכולת לתקשר עם אנשים, לפרוק כעסים.
5 ברשת האינטרנט אפשר למצוא מידע חשוב ומעניין ביותר. לאחר עיסוק קצר בתחומים שונים, כולל חיפוש אתרי sex, מרבית האנשים מאבדים עניין בעיסוק בעניינים שוליים.
אסתר דייסון, בספרה "מהדורה 2.0 – תכנית מיתאר לחיים בעידן הדיגיטלי" מתייחסת לעניין החוקיות שבפרסומים פורנוגרפיים:
"יש הבדל בין פשע המבוצע באמצעות הרשת ובין ראיה לפשע שבוצע בחיים האמיתיים. במקרה הראשון מדובר בדרך כלל באיזה סוג של "פשע מידע" –
לדוגמה, פרסום של חומר שיש עליו זכויות יוצרים. בארצות רבות, פרסום של חומרים מסויימים – כמו פורנוגרפיה, נאומי שטנה והסתה, פרסומים המתקיפים את הממשל וגם הוצאת דיבה והשמצה – מוגדרים כפשע.
פורנוגרפיה שמעורבים בה ילדים אמיתיים אינה חוקית, אפילו אם מישהו מפיץ את זה ואין לו שום קשר לילדים המצולמים. אחת הבעיות עם אותם פשעי אינטרנט היא הקושי להחליט את חוקיה של איזו מדינה עלינו לאכוף, של המדינה שבה פורסם החומר או של המדינה שממנה הוא התקבל."

אחת הבעיות המרכזיות העומדות היום על הפרק במדינות הדמוקרטיות, היא גיבוש קודקס חוקים שישמור על חופש הביטוי של האזרחים, אך גם יגן על האזרחים מפני שרלטניות ופשעים.
כיוון שהמדיה שבה אנו דנים היא מדיה חדשה, נמצאים עדיין כללי האתיקה, המוסר והחוק שלה בתהליכי גיבוש.
יתרונותיה של רשת האינטרנט גוברים על החסרונות, ומכיוון שהעולם הפך ל"כפר קטן מאד", יצטרך ה"כפר הקטן - הגדול" הזה לפתור גם את הבעיות האתיות והחוקיות החדשות העומדות בפניו.
ועד אז, הרשת היא המקום היחידי שבו אתר הבית הלבן, אתר הכנסת ואתרי משרדי הממשלה יימצאו בכפיפה אחת עם פורנוגרפיה וניצול.
יש אומרים: "כמו בעיר גדולה, באחריותך לבחור איפה להסתובב".

כמו בעיר הגדולה באחריותך לבחור איפה אתה מסתובב.

אין תגובות:

פרסום תגובה