יום שלישי, 24 במרץ 2009

פתח דבר

פתח דבר

"מנקודת ראותו של הילד, מעניקה הבושה לבגרות כוח וסמכות. כי המבוגרים יודעים, בעוד הילדים אינם יודעים, באילו מלים בושה להשתמש, על איזה נושאים בושה לדבר, ואילו מעשים חייבים להיות עניינו הפרטי של האדם".

ניל פוסטמן בספר "אבדן הילדות"

בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה תקשורתית: מפת התקשורת מתרחבת לערוצי שידור רבים, הפרסומות חושפניות, ורשת האינטרנט בלתי-ניתנת לריסון. כתוצאה מכך נראה כאילו קיימת חשיפה כמעט מוחלטת של הסודות השמורים ביותר הקשורים במיניות האדם.
בני-הנוער המתבגרים נחשפים למידע על מיניות האדם מגיל צעיר ביותר, הם רואים סרטים, הם יודעים הרבה יותר, מוקדם יותר, בהשוואה להוריהם ובוודאי גם בהשוואה לדור הסבא והסבתא שלהם.
בחלקו הראשון עוסק הספר בשאלות שנרמזו כבר בשמו: פער הדורות בתפיסת המיניות - מה ידעו ועל מה דיברו עם הילדים, בשנים שבהן היה הספר מקור המידע העיקרי. הקולנוע מקור-המידע והחיקוי לצעירים בכל הדורות האחרונים - כיצד השפיע על התנהגות הצעירים?
בעקבות החשיפה התקשורתית הרבה בימינו, והשפעתה על ההתנהגות המינית של הצעירים, נשאלת השאלה: האם יש עדיין מקום לסודיות סביב מיניות האדם? האם למבוגרים יש צורך לשמר את הילדות של ילדיהם?
כיצד צריך לנהוג במיניות הנחשפת על המסכים? האם זהו חומר ארוטי או פורנוגרפיה לשמה? היכן עוברים הגבולות? האם יש גבולות? האם צריך לשים גבולות? מה ההבדל בין ארוטיקה לפורנוגרפיה?

השאלה העקרונית העומדת כאן למבחן היא: האם גילוי מוקדם של המידע הסודי על מיניות האדם, גורם לצעירים להתנהג בצורה מתירנית ופרועה? או שמא ככל שאתה יודע יותר אתה נזהר יותר, מחושב יותר, מבין יותר את ההשלכות, פתוח יותר, מסוגל לקיים דיאלוג משמעותי עם בן-הזוג, עושה את הדברים נכון יותר, בריא יותר.

החלק הרעיוני מבוסס בעיקרו על ניסיוני בהנחיית תלמידים מורים ומנחים בנושא החינוך-המיני. בשנים שבהן עבדתי כמנחה מחוזית במחוז ת"א, נערכו השתלמויות, ימי-עיון בנושאים שעמדו על הפרק, סדנאות בית-ספריות לצוותי מחנכים ומפגשים אישיים עם יועצות שהדריכו מחנכים בבית-ספרן. שאבתי ניסיון רב גם מחינוך מתבגרים וממפגש עם הוריהם.
חלקו השני של הספר מציע להורים למורים ולתלמידים צפייה מודרכת בסרטי קולנוע הנוגעים בנושא. הסרטים המוצעים עוסקים בנושאים מהותיים בחיי הצעירים, נוגעים במיניות, בחיי חברה וביחסים עם ההורים.
בספרי הסתמכתי גם על עיסוקי בתקשורת-המונים, קולנוע וצילום. ועל עבודתי בחינוך לצפייה, ובהדרכת מורים.

אין תגובות:

פרסום תגובה